פלאנט תוכנה חופשית בישראל (Planet FOSS-IL)

28 אוגוסט, 2014

Lior Kaplan

The importance of close integration between distribution and upstream

Many package maintainers need to decide when to upload a new version to Debian. Should the upload be done only after the official release, or is there a place for uploads during the development process. In the latter case there’s a need to balance between the benefit of early testing and feedback with the stability and not complitly breaking user’s environment (and package relationships) too often.

With the coming PHP 5.6.0 release, Debian kept being on the cutting edge. Thanks to Ondřej, the new version was available in experimental since alpha1 and in unstable/testing since beta3. Considering the timing of the PHP release related to the Debian freeze, I’m happy we started early, and did the transision to PHP 5.6 a few months ago.

But just following the development releases (betas ,RCs) isn’t enough. Both Ondřej and myself are part of the PHP community, and know the planned timelines, current status and what are the critical points. Such knowlege was very useful this week, when we new 5.6.0 was pending finale tagging before release (after RC4). This made take the report of Debiab bug #759381: “php5: TLS connections broken in 5.6.0 RC4″ seriously and contact the release managers.

First it was a “heads up” and then a real problem. After a quick disscussion (both private mails by me and on github by Ondřej), the relevant commit was reverted by the release managers (Julien Pauli & Ferenc Kovacs), and 5.6.0 was retagged. The issue will get more checks towrads 5.6.1 without any time pressure.

Although 5.6.0 isn’t production for anyone (yet), and like any major release can have issues, the close connectivty betweeen everyone saved compliants from the PHP users and ecosystem. I don’t emgine the issue been sorted so quickely 16 hours later. This is also due to the bug been reported on difference between two close release (regression in RC4 comparing to RC3).

To close the loop, if we’ve uploaded 5.6.0 only after the release, the report would be regression between 5.5.x and 5.6.0, which is obviously much harder to pinpoint. So, I’m not sure I have a good answer for the question in the begining of the post, but for this case our policy proved itself.


Filed under: Debian GNU/Linux, PHP

Full text

28 אוגוסט, 2014 08:04 PM

Ira Abramov

קריפטוכסף

ביטקוין עשה קצת רעש בחודשים האחרונים – בורסות שנפרצות, כסף שנגנב, פוליטיקאים שנלחצים… מצד אחד מדובר רק במספרים ברשת שלא מוכרים ע"י אף ממשלה, ומצד שני גם משהו מרעיש שגורם לבנק ישראל ודירקטוריונים של בנקים להבהל ממנו כמו אבולה ולשבת בלילות להבין מה לעשות איתו ונגדו.

רבות נכתב על זה, אני הייתי מאוד ספקן בהתחלה וחיכיתי שזה יתמוסס בצורה מאכזבת או יתפוצץ לאנשים בפנים. אח"כ חשבתי שזה סתם למשוגעים לעניין שרוצים "לשחק בבורסה" בלי להמר על כסף אמיתי, ובסוף כבר פחדתי להכנס כי מרוב חדשות על גנבות ופריצות אתרים (שלא לדבר על קפיצות ערך ספקולנטיות) זה לא נראה לי בכלל הגיוני לגעת בזה במקל ארוך.

אבל ככל שנוקף הזמן אני רואה שהקריפטוקוינז כאן להשאר, אז כספקן הבנתי שיש להתנסות. שיחקתי עם זה כחודש ואני אחלוק אתכם את דעתי הקטנה על הנושא. כדי ללמוד עוד על הצד הטכני (שאדבר עליו רק מעט) אפשר להתחיל באתר קריפטוביט בעברית, ומשם לכל אחד ממאות אתרים ובלוגים או ערוצי יוטיוב בשביל שפות אחרות.

אז מה הם ביטקוין וקריפטוקוינז בכלל?

מדובר בכמה טכנולוגיות מתמטיות מעניינות מתחום ההצפנה והרשתות המבוזרות שבשלו וחוברו להן יחדיו. היוצר של הקריפטוקוין הראשון והמפורסם ביטקוין נותר אלמוני, אבל מאז שוכללו השיטות ויש כרגע מאות קריפטוקוינים אחרים ברשת, למעשה קל מאוד לייצר לעצמך מטבע, לרוב זה רק חסר פואנטה כי אם אין שוק משתמשים, לא יהיה לזה ערך.

זה נכון לכל סחורה, הרי. היא שווה יותר או פחות לאנשים שונים. גם לכסף הרשמי של המדינה יש ערך רק בדמיון של המשתמשים בו. יתרה על זאת רק כ־5% מכמות הכסף היא שטרות נייר (יותר יקרים מסתם נייר אבל עדיין לא שווים את ערכם הנקוב), ומטבעות, וכל השאר מספרים שהבנקים מריצים על המחשבים שלהם. כל פעם שהבנק מלווה לך או נותן לך קרדיט מעבר ל־0, הוא למעשה יצר כסף, ולמרות שיש גבול לכמה כסף שמותר לבנק לייצר, זה כבר גרם להתמוטטיות בעבר.

אז מה שנותן לקריפטוקוין את ערכו הוא רק האמון של אנשים בבטיחות ההצפנה והשיטה. כדאי להבין אם כן במה מדובר פה. החלק הראשון והפשוט של פרוטוקול ביטקוין הם ה"ארנקים". זה מצחיק לקרוא להם ככה כי הם לא באמת מכילים כסף, הם רק כתובת שאפשר לשלוח אליה כסף. הכתובת הזו היא החלק הציבורי של זוג מתחות פרטי-ציבורי. חשוב להבין את זה שהשליחה היא חד כיוונית, אפשר לשלוח כסף לכל מפתח ציבורי חוקי (ויש מספר עצום של כאלו) ואף אחד לא צריך לשבת בצד השני וללחוץ על אישור קבלה. שלחתם כסף למספר לא נכון? כנראה שהלך הכסף. בגלל השיטה המתמטית, מאוד קשה לייצר מפתח פרטי בצורה מכוונת, כך שהמפתח הציבורי שלו יהיה זהה לזה ששלחתם אליו. אם זה היה אפשרי, כל אדם שהיה מכיר את המפתח הציבורי שלכם כבר היה יכול לגשת לכסף ש"יש בארנק" ולבצע איתו תשלומים. ושוב להבהיר – הארנק לא "מביל כסף", הוא צמד של מפתח סודי וציבורי, וסכום הכסף ש"יש בו" הוא סכום העסקאות שהתבצעו ממנו ואליו לאורך הבלוקצ'יין עד היום. זה אומר שבכל תוכנה או אתר שבהם תעלו את המפתח הפרטי, אפשר לסחור עם הסכומים של אותו הארנק, כי אין הבדל אמיתי.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה של ביצוע העברות הכסף. אם יש לי מפתח PGP ציבורי של מישהו, אני יכול לשלוח הודעה מוצפנת לאדם אחר, אני יכול גם לפרסם ברשת את ההודעה ורק אותו אדם יוכל לקרוא אותה. אני יכול גם לשים את זה בקובץ עם עוד הודעות אחרות וכל אחד יוכל לעבור על כל הקובץ ולקרוא רק את ההודעות המיועדות לו. עכשיו דמיינו שהקובץ הזה לא יושב על שרת אחד אלא ברשת שיתוף קבצים בסגנון ביטטורנט ותתחילו להבין עם מה אנחנו מדברים… החצי השני הוא חתימה דיגיטלית – רק מי שבידו המפתח הסודי יכול להורות על העברה בשם הארנק המדובר, וכל מי שיראה את פקודת ההעברה (כל אלפי מחזיקי הבלוקצ'יין וכוריה) יראה שזה אכן בשם בעל הארנק.

אם כך, ברשת יש קובץ שתופח ותופח (נכון להיום הבלוקצ'יין של ביטקוין הוא כ־25 גיגה והוא גדל כל הזמן) ומכיל את כל פקודות העברות הכספים (וסוגי מידע שונים, על זה בהזדמנות אחרת), הקובץ חתום ע"י המשתמשים עצמם בצורה שאפשר לוודא שהמידע שם אמין, ותהליך החתימה הלא-פשוט הזה מזכה אותך בתשלום (בביטקוינז כמובן). בקיצור יש לנו משאב מוגבל, שאי אפשר לשכפל אותו, אי אפשר להכנס איתו למינוס, מצד שני גם אי אפשר לבטל בו עיסקאות (אין גוף מרכז העברות תשלום שיכול לשלוח יד לארנק מקבל התשלום ולהחזיר משם את הכסף כמו תאגיד אשראי או בנק). מצד שני כל ארנק שמקושר לשמך כבר איננו אנונימי – מי שיסתכל על הבלוקצ'יין רואה את כל הפעולות שביצעת – כמה כסף נכנס ויצא, ממי ואל מי. שקיפות מוחלטת, ואם חיברת את מזהה הארנק לשימך, אז למעשה גם שום פרטיות (לדוגמא, הנה הארנק של התרומות לתנועה לזכויות דיגיטליות). הפעולה היחידה שמצריכה התערבות שלך היא שחרור הודעת העברת תשלום, ומרגע ששיתפת את הפקודה הזו ברשת המבוזרת, אין חזרה. אם עבדו עליך או ששלחת לכתובת שאף אחד לא מחזיק במפתח הסודי שלה – הלך הכסף.

בעיות טכניות עם הרשת הזו – אין גלגול עסקאות לאחור, ניהול ארנק מקומי משמעותו להוריד 25GB של חומר לפני שתוכל להשתתף בעולם המסחר הזה, וארנק בפיקדון אצל צד ג' (למשל אתרים כמו BlockChain או בורסות כגון קראקן) משמעו לסמוך על צד ג' כלשהוא שיחזיק אצלו את המפתח הפרטי שלך בצורה מאובטחת, למשל מוצפן בצורה שרק הדפדפן שלך יפתח אותו בצד הלקוח ולעולם לא יהיה שמור בצד השרת). אחרי כן יש את השאלה של זכירת סיסמאות (לרוב אם שכחת את הסיסמא, הלך הארנק ואיתו הכסף). ואז לבסוף שאלת המחשב הפרוץ – אם אתם משתמשים באתר כמו בלוקצ'יין ממחשב נגוע בוירוסים ורוגלות, צ'כחו מהכסף.

בעיות חוקיות – אלע"ד, אבל מדינות עכשיו יושבות ותוהות מה לעשות. בארה"ב יש מדינות שרוצות שסחר בקריפטוכסף יהיה רק למחזיקי רשיון (הצחיקו אותנו, איך אוכפים את זה?) ושטויות דומות נשמעות ממקומות אחרים. מצד אחד החלפת נכסים דיגיטליים כמוה כבארטר, ולא כל בארטר הוא חוקי בכל מדינה (המדינה רוצה מס הכנסה על הכנסות ומע"ם על עסקאות, כנ"ל מיסי מתנות/ירושות וכולי). בקיצור, שאלות פתוחות, וכאן מדובר בכסף גדול. מה זה גדול? ענק.

בעיות כלכליות – השוק הזה מאוד ספקולטיבי. היום מעט מאוד אתרים מקבלים ביטקוין, ועוד הרבה פחות מקבלים לייטקוין. בדרך יש עוד מטבעות דור שני מתוחכמים כמו נקסט ואחרים שמאפשרים טיפה יותר שליטה במערב הפרוע, שירותי אסקרו והלוואות מתוזמנות וכל מיני פיצ'רים, השאלה אם זה לא הופך את הכלכלה המתפרעת במערב (את דעותי על מחלות הקפיטליזם חפשו בפוסטים אחרים) לעוד פחות בת קיימא ועוד פחות יציבה? זו מערכת ששום יד לא מכוונת אותה מנקודות תכנון ורגולציה מרכזיות, רק שגיונותיהם של ההמונים הבלתי מאורגנים. בקיצור, בלגנים. אני כמי שדוגל בכלכלה בת קיימא, שמאפשרת עתיד חברתי ושפוי מבחינה אקולוגית, לא רואה בזה תופעה טובה, מצד שני אני גם לא חושב שניתן למנוע את התופעה או לשים אותה בזמם באינטרנט החופשי (ושאני רוצה שישאר חופשי). מבינתי זה דיסראפטור מוגזם בכוחו הפוטנציאלי, ולא חסרים הליברטריאנים דה מי קולו ששים לקפוץ על העגלה הזו (ולגנוב את הסוס). אני חבר בעמותות שמקבלות תרומות ביטקוין, אני אפילו פתחתי בבלוג עמוד תרומות בקריפטוקוין, אבל אני לא מתכוון להמיר יותר מדי כסף פיאט מהעו"ש לקריפטו ולנסות לדפוק קופה על ארביטרציות. אם אחזור להיות עצמאי, אני לא חושב שאסכים לקבל ביטקוין כתשלום. אני לא בטוח שארגונים חברתיים כמו הבר קיימא חשבו מספיק על ההשלכות כשהתחילו לקבל תשלום בביטקוין.

לסיכום – אם יש לכם הרבה אומץ ואמונה בצמיחת השוק הזה ואבטחתו, וקצת הבנה באבטחה בסיסית של סביבת העבודה שלכם, התפרעו לכם בשמחה. אם אתם מפחדים מוירוסים, לא מסתובבים עם סמארטפון או לא סומכים על עצמכם עם אבטחה וטכנולוגיה צעירה וקופצנית שכזו, אולי שווה עוד לחכות טיפה. בכל מקרה כרגע היא זמינה ונוחה רק למי שמרופד טכנולוגית ומקוון תמיד, זה לא פתרון לעולם השלישי או לאמא שלי או לרוב האנשים שאני מכיר סביבי. אני מאמין שהבארטרים האלקטרוניים האלו ישארו באיזור אבל לא יחליפו בקרוב את הכסף המסורתי. אל תעבירו לשם את הפנסיה.

תוצרים מעניינים

גם אם זה לא מחליף כסף פיאט, יש לזה שימושים מעניינים. ראשית הקונספט של הבלוקצ'יין שהולך ומתנפח לו במקביל במאות אלפי שרתים ומחשבים ורואה את ההיסטוריה בצורה אמינה ובדיוק בל ימחק, זה לא יעזוב במהירה. אנשים כבר משתמשים בטכנולוגיה כדי לחתום שם קריפטוגראפית על מידע שחשוב בו מימד ההוכחה לבעלות ובזמן, אפשר עם זה לקבוע חזקה על נכסים אינטלקטואליים (למשל קופירייט על יצירה או בעלות על נכס אלקטרוני), ליישם חלפנות מבוזרת בלי צורך באתרי "בורסה", להעביר מסרים ולאור כל אלו, מפתחים גם מטבעות יותר מתוחכמים מעל בלוקצ'יינים, מערכות "טאבו דיגיטלי", שרות שמות (DNS) מבוזר ואפילו טוויטר מבוזר. הרשימה עוד ארוכה.

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

28 אוגוסט, 2014 07:36 AM

27 אוגוסט, 2014

Yosef Or Boczko

GNOME 3.14 מתקרב – החידושים

ערב טוב.

מזה זמן מה לא כתבתי, והנה אנו כבר צועדים לעבר הגרסה הבאה של GNOME, גרסה 3.14. הקפאת שינויי ממשק והקפאת שינויי API/ABI נכנסו זה מכבר לתוקף.

אסקור בקצרה את השינויים עד כה.

GTK+‎

במחזור פיתוח זה, בדומה לקודמיו, נעשתה עבודה רבה ב־GTK+‎.

אגב, אני תוהה לעצמי – סמל או צלמית ?

 יישומים

מעטפת (GNOME Shell)

אין הרבה שינויים במעטפת, על אף ניסיון לעיצוב חדש למערכת ההתרעות (ככל הנראה יוחלט מה לממש, בגרסה הבאה).

הגדרות

סביר ושכחתי דבר זה או אחר.

מפות

נוספה תמיכה באיכון מיקום וכן במציאת נתיב לנסיעה בתחבורה ציבורית/רכב פרטי/הליכה. היישום לא פועל לי כרגע, לכן אין לי צילום מסך.

שעונים

נוסף ספק חיפוש. כלומר ניתן לחפש שם של עיר בחיפוש במעטפת, ולראות את השעה באותה עיר.

תמונות

תמיכה בתמונות מלקוח Google.

Gedit

gedit-open-menu-popover-27-08-2014

מוזיקה

מציג מסמכים – Evince

עדכון לממשק ועוד כמה דברים נחמדים.

evince-recent-views-28-08-2014

מסמכים – GONME Documents

נוספה תמיכה בהבחנה גבוהה ומעט שיפורים בממשק.

עזרה – Yelp

היישום עוצב מחדש.

yelp-new-design-27-08-2014

מזג אוויר

היישום כולו עוצב מחדש, ואף יודע לאכן את המיקום הגאוגרפי הנוכחי ולהציג את מזג האוויר בהתאם.

gnome-weather-places-popover-27-08-2014

מחשבון

נוסף ספק חיפוש. כעת חיפוש במעטפת של המחרוזת „24 + 5” תציג אותה בצירוף התשובה.

סרטונים

אגב, תמיכה במחוות קיימת כבר מ־3.12. ניתן לקפוץ קדימה ולאחור באמצעות הזזת הסמן לימין ולשמאל, כאשר זה אמור לעבוד עם אצבע על מסך מגע.

סתם בגלל שערכת הנושא החדשה נראית ממש טוב, אני מצרף כאן צילום מסך (שמתי לב שיש בצילום חצים הפוכים).

totem-27-08-2014

עצה קטנה – היישום יודע להפעיל סרטונים מקישור ישיר מהאינטרנט. כמו שניתן להדביק קישור בתפריט אי שם ביישום, ניתן להריץ מהמסוף (או מחלון הפקודות ב־Alt+F2) סרטון מהרשת. זה מאוד נוח. אני משתמש בזה להרצת סרטונים מ־YouTube.

כך הרצתי את הסרטון שלעיל:

totem https://www.youtube.com/watch?v=Z4C82eyhwgU&list=UUSMOQeBJ2RAnuFungnQOxLg

קופסאות

מספר עדכונים קטנים לממשק, מספר קיצורי מקשים נוספו, וכן נוספה אפשרות להזין כתובת של קובץ ISO, וקופסאות ידע להוריד את הקובץ ולהריץ אותו.

gnome-boxes-27-08-2014

gitg – מציג מאגרי Git

תכונות רבות נוספו, הכל בממשק חדיש, נקי ויפה.

כל היישום מתורגם לעברית. הוא זמין בגרסתו האחרונה (3.13.91) במאגרי החבילות של ארץ׳, למעוניינים.

הצילום כאן מעט ארוך מהאחרים.

אפשר לומר שהיישום כבר די שמיש !

דפדפן (נקרא גם Web/Epiphany)

היישום החביב עלי ב־GNOME. הולך ומקבל עוד ועוד תכונות, נעשה מלוטש, נקי ונוח יותר ויותר.

בגרסה זו נוספו מספר תכונות, שימושיות מאוד:

epiphany-tls-erros-28-08-2014

כמובן, דבר נוסף עליו כתבתי למעלה, נוסף תוסף (הקוד נמצא ב־Evince) המאפשר קריאת קבצי PDF בדפדפן, אף מוטמעים באמצע דף. אמנם דרושה עוד עבודה על התוסף, אך הוא עובד היטב, פחות או יותר. תוסף זה עושה שימוש בתמיכה שנוספה ב־GTK+ 3 כתוספים.

epiphany-pdf-plugin-28-08-2014

משחקים

עבודה רבה נעשתה במשחקים השונים. גם עבודה על הממשק, גם עבודה פה ושם על המנוע מאחורי המשחק.

אציין כאן את המשחקים שעוצבו מחדש. שאר היישומים קיבלו שינויים קטנים, כמו העברת הפקדים לשורת הכותרת וליטושים אחרים לממשק.

מוקשים

עוצב מחדש. לטעמי העיצוב בתחילת הדרך היה יפה יותר לעין, אך כך הוא נראה כעת:

gnome-mines-27-08-2014

היטורי

הפך חלק ממשחקי GNOME הרשמיים, וקיבל עיצוב מעט חדיש.

hitori-27-08-2014

סודוקו

עוצב מחדש, המנוע מאחור הוחלף ב־QQwing, כאשר זה הקודם נמחק.

gnome-sudoku-27-08-2014

סביר ושכחתי שינויים אלה ואחרים. כמו כן יתכן ועד לשחרור הרשמי יוכנסו שינויים נוספים.

יש לציין שאני לא ממש זוכר מה הוכנס ל־3.12 ומה ל־3.14. בעיקר במשחקים, קצת נעזרתי בהודעות השחרור של היישומים.

ברשומה הבאה אשתדל לעדכן על התרגום. מצבו די טוב, אם כי צריך לסיים את מה שבכל זאת חסר, עד לשחרור הרשמי, שזה לא מעט.

אני רוצה להביא מעתה בסוף כל רשומה איזה שיר, שיר שאני אוהב. אלה בדרך כלל יהיו שירי „ארץ ישראל הישנה והטובה”. והתמה, אוסיף.

רציתי להביא שיר מסוים, אך תוך כדי כתיבת הרשומה נתקלתי בביצוע יוצא דופן של התפילה „עושה שלום”, מפי המלחינה עצמה.

בברכה,

יוסף אור

27 אוגוסט, 2014 11:30 PM

25 אוגוסט, 2014

Boris Shtrasman

Can't get IP from VPN server - [workaround]

משום מה כאשר אני משתמש ב openvpn-settings הוא נכשל בהקצאת כתובת (dhcp) , זהוא מעקף לבעיה.

המעקף הוא הוא תסריט שמייצר תת מעטפת שרצה מאחורי הקלעים שיבצע netcfg $dev dhcp

דרישות קדם
  • משתמש על (root)
  • openvpn מופעל במצב tap
  • גישת טרמינל או adb
ההמלצה שלי זה להתקין הכל דרך f-droid ולא דרך השוק.

התסריט צריך לשבת בתיקיית המידע של openvpn ולהיות משויך (chown) לאותו המשתמש כמו המשתמש של openvpn

מציאת המשתמש מתבצעת ע"י הפעלת ls -la ולראות למי שייכים הקבצים בתיקיה של הישום "openvpn" (אפשר גם אחרת אבל זה הכי פשוט):

127|root@android:/data # ls -l /data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn     
drwxrwx--x app_66 app_66 2014-04-10 01:03 cache
drwxr-xr-x system system 2014-04-10 01:03 lib
drwxrwx--x app_66 app_66 2014-08-25 13:34 shared_prefs



1|root@android:/data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn # cat up.sh   

#!/system/bin/sh

dev=$1
/system/bin/netcfg $dev up 2>&1
(/system/bin/dhcpcd $dev 2>&1 ) &
יש לשים דגל ריצה:

root@android:/data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn/ # chmod 777 up.sh

יש לבצע שיוך
root@android:/data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn/ # chown app_66 up.sh


יש לוודא שהכל בסדר

root@android:/data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn/ # ls -la up.sh  
-rwxrwxrwx app_66 root 178 2014-08-25 13:34 up.sh

יש להוסיף הוראה להפעלת התסריט בקובץ הגדרות הלקוח


root@android:/data # echo up \"/system/bin/sh \
/data/data/de.schaeuffelhut.android.openvpn/up.sh\" \
>> /sdcard/openvpn/client.ovpn



 נבדק על android 4.0.4

קובץ ההגדרות נראה כך (X.X.X.X זה כתובת השרת) - לאחר השינוי :

1|root@android:/data # cat /sdcard/openvpn/client.ovpn                         
client
dev tap
proto tcp
remote X.X.X.X 21194
resolv-retry infinite
nobind
persist-key
persist-tun
ca ca.crt
cert client.crt
key client.key
ns-cert-type server
comp-lzo no
verb 5
ping-restart 120
up "/system/bin/sh /data/data/ de.schaeuffelhut.android.openvpn/up.sh"

25 אוגוסט, 2014 06:31 PM

24 אוגוסט, 2014

ik

הפילוסופיה של הקוד

ישנו פודקאסט מאוד מעניין שקיבל את השם "הפילוסופיה של הקוד".

הפודקאסט הוא של שני אנשים, עומר אגמון ועודד ארבל.
את עודד אני מכיר הרבה מאוד שנים. למעשה מימי IOL ששם היינו בפורומים מקצועיים.
הוא למעשה האדם שלימד אותי פרל, סייע לי למצוא את העבודה הראשונה שלי אחרי השירות הצבאי (כמתכנת), ואפילו זה שאחראי שבסופו של דבר התגלגלתי להתעסק בטלפוניה, בכך שהביא אותי לראיון עבודה בחברה שבה הוא עבד אשר עסקה בתחום (יאללה כנסו בו :) ).

הפודקאסט מדבר על טכנולוגיות בעולם התכנות. אבל בניגוד להרבה מאוד מאוד מקומות בהם מתמקדים רק בכותרת, כלומר, לא מתפזרים בדברים ומסבירים אותם לעומק, כאן יש כניסה ממש לעובי הקורה. למשל נגיד ומדברים על javascript (הפודקאסט השלישי בשם mocha), אז לא מדברים רק עליה, אלא גם על ההשפעות שממנה היא הגיעה, מה זה אומר, הרבה מונחים, התנהגויות מוזרות וכיוב' …

אנשים כמו ארתיום למשל, ממש ירגישו בבית, כי יש הרבה מאוד פודאסטים על C ו ++C.
כאילו לא סבלנו מספיק בעולם …

כל זה נעשה בשפה העברית.

ממליץ בחום לכל מי שהנושאים האלו מעניינים אותו ורוצה להקשיב.


תויק תחת:בלוגרול, חברה, טיפים וטריקים, טכנולוגיה, פיתוח, קהילה, קוד פתוח, תכנות

24 אוגוסט, 2014 10:39 AM

Doron Rainer

סדרת מדריכים: לינוקס זה לא מפחיד

שלום לכולם,

חשבתי רבות על פרוייקט נחמד שאפשר לעשות, והגעתי למסקנה שפרוייקט כמו סדרת מדריכים ללינוקס למתחילים יהיה הפרוייקט שאני הולך להשקיע בו הכי הרבה.

החלטתי שאת המדריכים שאני אכתוב בפרוייקט הזה נעשה בצורה שלא תפחיד אף אחד משימוש בלינוקס.

המדריכים הינם בעברית ולכן אני חושב שזה יקל על המשתמש המתחיל בלינוקס.


כמו כן, אפשרתי אפשרות להשאיר תגובות בדפי המדריכים השונים על מנת שאני אוכל לקבל ביקורת ולשפר ולתקן,
אשמח אם תשתפו איתי פעולה.
גם התגובות זה מקום שניתן לשאול שאלות.

אגב, שימו לב שיש כפתור בצד ימין למעלה שרשום: "לינוקס זה לא מפחיד" משמם ניתן להכנס למדריכים.

בגלל שאת הפרוייקט התחלתי לא ממזמן, לא כל הפרקים עוד קיימים, ברגע שאגיע לפרק האחרון אני אכתוב עליו. כמובן שכל פרק חדש שאני אעלה אני אכתוב פוסט על זה כאן.

כרגע ישנם 2 פרקים.

אשמח לתגובות :)

24 אוגוסט, 2014 10:08 AM

23 אוגוסט, 2014

Doron Rainer

אז למה אני משתמש בלינוקס ולא בווינדוס?

אחד מהשאלות הרבות שאנשים שואלים משתמשי לינוקס: למה אתם משתמשים בלינוקס? מה רע לכם בווינדוס?

הרבה אפילו נוטים להראות לך כל מיני פיצ'רים שיש בווינדוס "ואין בלינוקס". ואז אתה תופס אותם בשאלה "אתה צריך את הפיצ'ר הזה, אתה משתמש בו באמת?" ואז מגיע הגמגום.

אפילו המתחכמים, האלה שהעבודה שלהם כל הזמן במיילים והם משתמשים בOutlook: "למה אתה לא משתמש בזה? היא מנהלת לך כמו שצריך את המיילים, הכל פה מסודר, אתה רואה את כל החשבונות במקום אחד מבלי לעבור בין אתרים.", ואז פה גם אני תופס אותם בתשובות ובשאלות.
"קודם כל אין לי כל כך הרבה חשבונות מייל, יש לי חשבון אחד שאני עובד איתו, ואם יהיה לי עוד חשבון אני אישית אדאג לעשות הפרדה בין חיי האישיים לבין עבודה"
"ואני לא מבין מה צריך לשלם בשביל אופיס כשיש לך תחלופות שנותנות אותו הדבר אבל בחינם"

אז עכשיו אני אגיד את זה: לינוקס בשבילי זה נוח! אני אוהב את הצורה שהמערכת בנויה, אני אוהב שיש לי שליטה מוחלטת על כל דבר. אני אוהב שיש לי תוכנה שאני מקבל עדכונים בחינם, וכל גרסא חדשה אני לא צריך לקנות דיסק בכמעט 1000 שקל ולהתקין על המחשב.
אני לא צריך לקנות מחשב חדש כל פעם שיוצא ווינדוס חדש.

אני אוהב להסתכל על הקוד של התוכנות שאני משתמש בהם. אם אני רוצה אני אפילו תורם קוד בשביל לפתור באגים, או אפילו יש לי אפשרות לדווח כמו שצריך על באגים ואיך אני נתקל בבאג, מאשר ללחוץ על כפתור "דווח שגיאות" ולך תדע לאן זה שולח ומה זה שלח.

אני חושב שכל סביבת עבודה (גנום, KDE, E, XFCE) יותר נוחה מהווינדוס.
ממשקים מלוטשים, נקיים נוחים, והכי חשוב, לא צריך להיות גיק מחשבים בשביל להבין איפה כל דבר נמצא.

אני משתמש בגנום, הראתי לחבר שהוא לא מבין גדול במחשבים, הוא תוך 2 דקות יתמצא בכל הסביבה. (וככה צריך!)
כשמדברים על מחשבים לצורך עבודה, הבנאדם לא צריך לבזבז הרבה זמן בלהתקין דברים ולסדר את המערכת לפי איך שנוח לו. פשוט צריך להתקין מערכת עם ממשק נוח שקל להתמצא בו ולעבוד.

ולמה שיש עדכונים בוונידוס ההתקנה שלהם לא מיידית? וצריך לבצע ריסטארט למחשב על מנת שהעדכונים יותקנו?

למה כל הסיבוך הזה עם הממשק? למה הם גורמים להרגיש מפגר שיש לך כפתור גדול ולידו כפתור קטן? ולמה בתוכנות המיקום של הכפתורי שליטה (סגירה, הגדלה, מיזעור) נמצעים בכל מיני מקומות שונים ולא במקום אחיד לכולם?

למה יש את מטרו למחשבים שהן לא בעלי מסך מגע??? זה מאד לא הגיוני מה שעשו למה משתמש במחשב רגיל צריך לסבול את הGESTURES בעזרת העכבר? מה רע בממשק הרגיל שכולם מכירים, עם תפריט START כמו שצריך ובלי כל הבלאגן של המטרו.

למה תפריטים חבויים? למה לא פשוט להציג כפתור לכל התפריטים האלה?

למה הכל מסובך בווינדוס? למה? ולמה כל גרסא חדשה של הווינדוס משנים באופן משמעותי הממשק, מה כל פעם המשתמש צריך ללמוד איך לעבוד עם הוונידוס? למה זה לא יכול להשמר שנים ממשק מסויים?

נראה לי קצת חוצפה שמייקרוסופט עושים מה שבא להם ולא חושבים בכלל על המשתמש הפשוט, הזה שנכנס לאתרי חדשות, למיילים, וכותב מסמכים. מה כבר רציתי? להכנס לאנטרנט, למה זה מסובך?

23 אוגוסט, 2014 09:19 PM

22 אוגוסט, 2014

Ilan Shavit

Nikie היא Nicole

זוכרים שכתבתי על Nixie? מסתבר ש- Nixie לא הייתה מרוצה מההכנסה הזעומה שקיבלה מ- Youtube ולאחר כשש שנות עשייה החליטה לעשות מעשה ולחשוף את עצמה: שמה האמיתי הוא ניקול אלן (ניקי/Nixie הוא הכינוי שלה). חשיפת השם הייתה חשובה לחלק השני של ההחלטה שלה והיא לא להתבסס יותר על youtube כמקור הכנסה בלעדי ולקבל מימון ישיר מהקהילה.

למה חשוב לי לציין את העובדות היבשות הללו? כי זאת עוד הוכחה לכוח של קהילת הקוד הפתוח: ניקול מגייסת מידי חודש 8715 דולר מ- 800 תורמים! איך היא עשתה את זה? היא הסבירה שכדי להתמקד בהפקת סרטוני וידאו היא זקוקה לעזרה כלכלית. היא מציינת שמעולם לא ביקשה צדקה או כסף עבור העשיה שלה ולכן החליטה להציע עצמה לעבודה למען הקהילה (העבודה: הכנת סרטוני וידאו על לינוקס, המעבידים: מימון המוני באמצעות מערכת פטרונים).

לדעתי לנשיות / קסם אישי יש חלק גדול בהצלחה שלה: יש הרבה מאוד גברים שמפיקים הרבה יותר סרטוני וידאו ברמה גבוהה, אך לא מצליחים לגייס ממערכת הפטרונים יותר ממספר דולרים בודדים בחודש. אבל ניקול היא בחורה יפה, בעלת קסם אישי גדול ולכן הצליחה במיוחד!

הנה קטע הוידאו בו ניקול מודיעה על ההחלטה שלה (פורסם לפני כחודשיים):

הערה: סקר האתר שפרסמתי בשבוע שעבר נכשל עכב בעיה טכנית. מימשתי אותו מחדש והוא מופיע כרגע בחלק השמאלי של הדף (ממש מתחת ללוח השנה). אנא הקדישו מספר שניות מזמנכם ומלאו בבקשה את העדפותיכם. תודה רבה!

My Signature

22 אוגוסט, 2014 11:00 AM