Planet FOSS-IL

Ilan Shavit: ‫להשתיק את המחשב - חלק ראשון‬

ג', 06 ינו 2009 22:16:40 +0000

מאז ומתמיד היתה לי שריטה עמוקה למחשבים שקטים. למה אני מציין את העובדה הזאת? SML פרסם מאמר (בשני חלקים) שמסביר איך הוא ניסה לגרום ל- "מהיר" (המחשב המהיר שלו) לעבוד באופן שקט יותר. SML השקיע הרבה עבודה (וכסף) אבל בסופו של דבר "המהיר" התפגר… אז ראשית אני רוצה לנחם אותו ולומר שאותי למדו שמי שלא שרף לפחות פעם אחת לוח/מעבד/דיסק לא נחשב למישהו שמבין בתחום…

כאמור אינני מכיר את SML אבל אין ספק שהתחלתי במרוצת הזמן לחבב אותו (המאמרים שלו תמיד מושקעים ומעניינים) . SML קנה מחשב חדש ושקט, אבל אצל רובכם, אני מעריך, בעיית הרעש קיימת. במאמר הבא אתן מספר טיפים להשתקת המחשב (מבלי להחליף רכיבים) .

אתחיל ואומר שבמחשב טיפוסי יש בין 3 ל- 6 מאווררים: 1-2 במארז (קדמי ואחורי), אחד בספק הכח, אחד במעבד, לפעמים אחד על לוח האם (על ה- Chipset) ולפעמים אחד על כרטיס המסך. כל אחד מהמאווררים הללו מרעיש בדרגה שונה אבל אנחנו תמיד נשמע את המאוורר הדומיננטי (כלומר המרעיש ביותר). אז איך יודעים איזה מאוורר הוא הדומיננטי? פשוט מאוד: מכבים את המחשב. שמים מברג בין מניפות המאוורר (כך שלא יוכל להסתובב), מדליקים את המחשב למספר שניות ומאזינים לרעש (אם מדובר במספר שניות לא יגרם נזק למאוורר או לרכיב המקורר). אם הרעש הופחת באופן משמעותי מצאנו את המאוורר הבעייתי. אם לא, שוב מכבים את המחשב ועוברים למאוורר הבא. לאחר שמצאנו את המאוורר "השורר" ניתן להחליפו בחדש (על כך במאמר הבא) או להשתמש באחת מהשיטות הבאות:

שימון וניקוי מאווררים (מדריך)
לספק לו פחות מתח. יש מספר מתאמים: מתאם מ- 12 וולט ל- 10 וולט: מתאים להורדת מתח למאוורר המעבד, ומתאם משולש (מולקס ל- 5 ,7.5 ו- 12 וולט) שמתאים להורדת מתח למאווררים במארז. הרעיון בפתרון הזה הוא שלא תמיד יש צורך בקירור אופטימלי (ובתמורה לקבל רעש מקסימלי). ניתן לאפשר למעבד להתחמם קצת יותר (בגבולות המותר) ובתמורה לקבל קצת יותר שקט (כמובן שהנ"ל צריך להתבצע בצורה מקצועית: כלומר להריץ את המחשב ב- 100% עומס, ולבדוק במקביל את הטמפרטורות של המעבד).

הערות כלליות:

כשאני מרכיב מחשב אני מקפיד לבחור ברכיבים שיתרמו למספר מאווררים מינימלי במחשב (בדר"כ שלוש: אחד במעבד, אחד בספק ואחד בחלק האחורי של המארז). חשוב להבין: ככל שיש יותר מאווררים הרעש הכללי גדל ולכן אני אף פעם לא קונה כרטיס מסך (וגם לוח אם) עם מאוורר (בהתחלה המאוורר אולי שקט אבל בהמשך יש סיכוי שיתחיל להרעיש). אמנם הבחירה לא מאפשרת למחשב להיות עתיר ביצועים (במיוחד בנושא תלת מימד) אבל את המחיר הזה אני מוכן לשלם (בתמורה לשקט).
המדריך הזה (וגם המדריכים הבאים) מיועדים למשוגעים לדבר (כמוני / SML). כל מי שפוחד / לא יודע איך להשתמש בטיפים עדיף שלא יתעסק עם הנושא! (אני, בכל מקרה, לא לוקח אחריות).

Moshe Basanchig: Information Explosion OR RSS Hell

noreply@blogger.com (Moshe Basanchig) — ג', 06 ינו 2009 21:15:00 +0000

Last week I was blogging about the importance of producing information. I urge everyone I know to blog about their thoughts, findings, ideas or just nonsense. But like every other coin, this too has two sides.

This morning I got sick and tired from the RSS reader I used at work - Outlook 2007. Quite frankly, this is the worst RSS reader I've ever used. The straw that broke the camel's back was when Outlook stopped syncing feeds, and lost my stuff. So I moved to another RSS reader, and used my exported OPML file in order to keep my entire reading list. After the import completed successfully I realized I have too much stuff to read; my reading list is composed from way over 50 blogs, most of which are important to read. So sorting them and reading them consumes a considerable amount of time (before I even start with mailing lists...).

When I come home, I have a different reading list, which in turn is composed from about 50 blogs or so. It has been quite a while since I last added a blog to that list, as I don't think I can spare the time to read more. I prefer to stay productive and do other stuff.

As a result, I read blogs like I used to read newspapers when I read them: browse swiftly through the headlines, and read deeply only stuff that other people recommend (like when people share posts in Google Reader). There's a small (2-5) list of blogs which I read no matter what.

If anyone has a better idea to keep consuming huge amounts of information and stay productive, I'll be happy to hear.

Doron Ofek: ‫אופן-מוקו בלי המוקו ..‬

ג', 06 ינו 2009 15:59:59 +0000

אחרי כמה ימים ארוכים ותכתובת לא קטנה , מצטיירת האפשרות שהפרוייקט של openmoko משנה מעט את פניו .

לא עוד רק טלפון סלולארי פתוח, אלא גם מערכת Embedded שתימכר דרך ערוצים מסויימים ככרטיסי חומרה בלבד . למה הכוונה?

הכוונה היא שנשקלת האפשרות שבמקרים מסויימים, ודרך ערוצים מסויימים, תימכר המערכת כמערכת Embedded בצורה של כרטיס שניתן יהיה להרכיב אותו לתוך מכשירים אחרים, או להכניס אותו למעטפת שונה , להגדיל או לבטל לו את המסך , או להפוך אותו למכשיר אחר לחלוטין .

כלומר, לא רק לקחת ולהפיץ את המכשיר לקהילה או לגיקים שרוצים לשנות את המערכת מבחינת התוכנה שבה , אלא גם כמערכת שניתן להוסיף או להסיר לה רכיבי חומרה (ולא רק חומרה פריפריאלית) אלא ללכת גם למודל של מכירת המכשיר כ PCBA על מנת לתת את האפשרות למי שרוצה בכך לתצר מוצרים שונים על התשתית של המוקו.

Doron Ofek: ‫האם הטכנולוגיה היתה יכולה למנוע את הפגיעה בחיילים ?‬

ג', 06 ינו 2009 10:27:22 +0000

לצערי שמעתי חדשות ..

למה לצערי ? כי מצד אחד ממש לא בא לי להמשיך ולטחון את המוח במה שקורה .. ומצד שני כמו "מכור" אני מזריק לעצמי את החדשות כל הזמן (לפעמים ערוצים ישראלים, לפעמים ערוצים זרים, ולפעמים אל-ג'זירה) .

ו.. כמובן ששמעתי על 4 ההרוגים שיש לצה"ל בשעות האחרונות . כפי שפורסם, מדובר ככל הנראה על ירי של כוחותינו על כוחותינו , ולא הייתי כותב על כך אילו לא חשבתי שיש לי סוג של פתרון .

אני לא יכול לדון בעלות של הדברים – מכוון שסתם התייחסתי לכך כאל שטות שקפצה לי לראש .

אבל – אם אפשר לחסוך חיים של אנשים .. אולי מישהו אחר ישכיל לעשות זאת.

האמת היא שאני חוזר ל OpenMoko FreeRunner וזו נקודת החיבור ברעיון הזה ללחימה ..

ב Neo , אני יכול לראות אנשים שהוגדרו כ"חברים" שלי , כאשר מדובר על המיקום הפיסי שלהם .

כיצד זה מתבצע ?

מאד פשוט , ה Neo הוא גם מקלט GPS , כלומר, יש את האפשרות להוציא את נתוני המיקום שבו הוא נמצא .

מצד שני, הוא גם מקלט / משדר מתוקף היותו טלפון סלולארי – כך שניתן באמצעות חיבור לרשת הסלולארית (GPRS או שיטות אחרות) לשדר את המיקום שבו המכשיר נמצא.

באותה נשימה , ניתן גם לקלוט משרת מרוחק נתונים של מיקום שהוכנסו לשרת ע"י אנשים אחרים . בצורה הזו , ניתן לקבל על המפה את נתוני המיקום של אנשים שונים , בתנאי שהם כמובן משדרים אותם .

מדובר למעשה במערכת מבוססת מיקום עם יכולות גם של קליטה וגם של שידור להרבה נמענים, למעשה אם אני אנסה להקביל את זה – זה כמו "איתורן" רק שלא מתבצע ביחידת הקצה רק שידור של מיקום אלא גם קליטה של מיקומים של אחרים .

עכשיו, אני אישית לא מבין מה הבעיה לצייד כל קבוצה של לוחמים, וכל כלי (לדוגמה טנקים) במערכת שכזו, תוך בניה של תא או תאים סלולאריים ייעודיים , ובניית השרתים הרלוונטים (כעמדה ניידת) ולמעשה לקבל תמונה של פריסת כוחות עמיתים בתא שטח מסויים .. ואם זה לא בעיה , למה לא עושים את זה?

בפועל , תהיה לכל קבוצה מכשיר שמציג מפה של האיזור וסימון של כוחות עמיתים על גבי המפה (וכך אולי מישהו יעצור ויבדוק אם הוא יורה על כוחות עמיתים לפני שהוא לוחץ על ההדק) .

יכול להיות שאני זקן מידי , בתקופתי כדי לדעת היכן הצפון , היינו מחפשים כוכבים .. או את מיקום השמש .. אחר כך שידרגו אותנו ונתנו לנו גם מצפנים ומפות ..

יכול להיות שקיימים כלים שכאלו , בין אם בידי צה"ל ובין אם לאו .

אם קיימים , למה לא משתמשים בהם ולמה שוב פוגעים כוחותינו בכוחותינו .. ואם לא קיימים – אולי הגיע הזמן להפעיל את הטכנולוגיה גם במובן הזה .

ועכשיו , אני יכול להתפנות לאל-ג'זירה ..

Ido Kanner: תמיכה ראשונית של FPC ב iPod/iPhone

ג', 06 ינו 2009 07:41:40 +0000

בידיעה שפורסמה בPSD שהועתקה מהכרזה של Jonas Maybe, נראה כי אחרי צעדים מאוד בסיסיים ניתן לתת תמיכה במערכות iPod ו iPhone של אפל, כאשר עדיין אין תמיכה מלאה וסופית בכל מה שנדרש מהם.

הקושי העיקרי בהמשך הפיתוח הוא החוסר יכולת לדבג כמו שצריך את המערכת, היות ואין גישה לשירותי מסוף כדוגמת ssh עבור המערכות. אך למרות כל זה, Jonas הצליח ליצור תכנית שמריצה כתובית על המסך בopengl ללא שינוי מיוחד של המהדר.

גם iPod וגם iPhone משתמשים שניהם בARM עם OABI המיושן במקום EABI חדש יותר, ו FPC תומכת בOABI ללא בעיות ידועות.

חשוב לי לציין שאינני יודע אם ניתן לפתח תוכנות עבור OpenMoko, היות ו OM משתמש בEABI החדש יותר, והיו בעבר בעיות עם ה EABI, אך אינני יודע אם הם נפתרו או לא.

Posted in FPC, קוד פתוח

Ilan Shavit: ‫באג‬

ב', 05 ינו 2009 18:25:02 +0000

זה מה שקורה כשעובדים יותר מידי על המחשב …

sml: הקירור ששרף (המשך)

ב', 05 ינו 2009 16:53:44 +0000

סוף סוף, אחרי כל ההכנות, הגיע רגע האמת. ניתקתי את מנוע המשאבה מהספק החיצוני וחיברתי אותה לחיבור מאוורר המעבד על לוח האם (SK8N), חיברתי מחדש את המארז לרשת החשמל, ועם ריכוז אדרנלין גבוה בדם הפעלתי את "מהיר" ומיד זינקתי למקלדת ולחצתי חזק וממושך על Del.

Ido Kanner: עוד מדינה עם מאגרי זיהוי ביומטרים

ב', 05 ינו 2009 07:17:16 +0000

החל מ2010 אנגליה הולכת להיות עוד מדינה עם מאגרי זיהוי ביומטרים כלפי התושבים שלה ותשובי חוץ המבקרים אותה. המצדדים בחוק החדש, אומרים שמי שאין לו מה להסתיר, לא צריך לפחד מהחוק החדש, וכל התסריטי אימה של 1984, הם לא יותר מאשר פרנויות.

כידוע אני נגד זיהוי ביומטרי, ואני חושב שההשלכות של הליכה לצעדים כאלו אינם באמת מובנים לאזרח הפשוט, ולכן יש הרבה הולכת שולל במקרה הטוב וממש רשלנות פושעת במקרה הרע בכל ההתעסקות של ממשלות בנושא. אבל בניגוד לישראל, באנגליה הם דנו בנושא עד עייפה, אבל נראה שהתוצאה היתה ידועה מראש. רק בניגוד לישראל, באנגליה מדברים על קנס של עד 2,500 פאונד בריטי למי שלא יסכים עד 2017 להיכנס למאגר, בעוד שבישראל מדברים על מעצר.

באנגליה ההערכות הם שעלות הפרויקט יהיה בן 5.4 ל 18 מליארד ליש”ט, שזו עלות מאוד גבוהה, וזה בלי עוד להסכים עד הסוף להוצאות השונות שהפרויקט ידרש אליהם. וזה בלי לדבר על ההוצאות להוציא את הדרכון והתעודת זהות הביומטרית שמוערכים בעלות של 93 ליש”ט, כמו כן עלויות לאיסף המידע הראשוני, הקמת תוכנות ומאגרים עצמם ועוד.

כמו כן, כבר כיום הוכח מעל לכל צל של ספק שאפשרי וניתן לשנות זיהוי ביומטרי בצורה פשוטה מאוד ובכך לגנוב זהויות, והוכח שזה הרבה יותר פשוט מאשר חוסר הזיהוי ביומטרי. כמו כן, רק 2.5 אחוז (2 מליארד ליש”ט) ממקרה גניבת הזהויות בכלל קשורות לזיהוי פיזי, מה שאומר שהעלות של הפרוייקט רק בשביל למנוע גניבת זהויות, יקרה יותר מאשר התוצר שהיא כביכול אמורה להגן עליו.

כמו כן, אנגליה הולכת לקחת טביעות אצבע כבר מילדים, דבר שאומר שיהיה קל יותר לעקוב אחרי ילדים גם בידי הורים מתעללים, וכך במקום להגן על ילדים, יווצר מצב שהילדים יהיו יותר בסכנה.

אני לא מצליח אף פעם להבין למה נחוץ מאגר כזה, פרט מלרגל אחרי התושבים, ולתת להם איזה “פרס” על האי נוחות הזו ע”י הקלה של שירותים ממשלתיים.

מעניין אותי כמה זמן מהרגע שאנשים ינצלו את המאגר לדברים זדוניים עד לרגע שיודו בכך. העניין הוא שהתוצאה תהיה הקצנה של השיטות והמידע שנאסף במקום דרך אחרת לממשל להתמודד עם האזרחים בשטחה. לדעתי עדיין לכולנו יש לכולנו יכולת לעצור את העבודה של מאגר הזיהוי ביומטרי בישראל, ואני רק מקווה שהאזרחים באנגליה ישמשו דוגמה וגם יתנגדו למעבר.

Posted in חברה, קוד פתוח

Meital Bourvine: הלינוקס הזה פשוט מדהים!

א', 04 ינו 2009 17:29:17 +0000

איך שהוא מזהה את המדפסת ישר כשמחברים אותה…מהמם! ממש חוסך לי להתעסק עם סמבה! עכשיו בכל פעם שאני צריכה להדפיס משהו, רק צריך להעביר אותה מהמחשב שהיא מחוברת אליו אל המחשב שלי! (ועל הדרך זה שורף כמה קלוריות כי המדפסת כבדה… ) (מה שאומר שבדר”כ אני מוותרת על כל העסק ולא מדפיסה) (מה שגורם לחסוך בדפים שגורם להתחשבות בסביבה!)

וגם זה שהקול לא עבד לי באובונטו 8.10, ואז ביום בהיר לפני כמה ימים התקנתי עידכונים, ולפני כמה שבועות התעללתי קצת בהגדרות שלו, פתאום הקול התחיל לעבוד! מרוב יאוש, לא בדקתי אחרי ההתעללויות האחרונות שלי בו אם הוא עבד או לא, אז עכשיו אני לא יודעת אם ההתעללות או העידכונים פתרו את זה. אבל מה זה משנה?! העיקר שזה עובדדדדדדדדד

Artyom Tonkikh: פונקציית hash קריפטוגרפית ודעות קדומות

א', 04 ינו 2009 14:30:06 +0000

אחרי הכתבה של עידו על הקשחת שרת, ראיתי את האי־הבנות שקיימות בנוגע לפונקציות hash הקריפטוגרפיות.

פונקציית md5 פרוצה, אז אני שומר את הססמאות בבסיס הנתונים בעזרת sha1 (או רשום פונקציית hash החביבה עליך) ואמנע גילוי ססמאות עם בסיס הנתונים ייפרץ!
פונקציית md5 אינה בטוחה, אז אני אוסיף קצת "מלח"‏: md5(salt+pass)‎ והיא תהיה בטוחה!
אני השתמשתי ב־hmac של פייתון בקונפיגורציית ברירת מחדל וגיליתי שהוא משתמש ב־md5 הפרוצה… עכשיו כל החתימות של שוות כלום.

מוכר לכם? ידוע לכם?

אז תגלו, שכל אלו הן טענות לא־בדיוק־נכונות.

המשך...

Ido Kanner: מלחמת השרתים

א', 04 ינו 2009 08:35:52 +0000

מידי יום מאז ומתמיד, יש קבוצות שלמות שעושות Defacement לאתרים. לאלו שלא יודעים, המונח Defacement אומר שלוקחים את הדפים של האתר ומשנים להם את התוכן. זה יכול להיות שינוי אמיתי של המידע, וזה יכול להיות שינוי ווירטואלי, ע”י שינוי שרתי DNS, ניצול של מסדי הנתונים באתר וכו’. עכשיו בזמן הלחימה בעזה, כמות הניסיונות כלפי אתרים ישראלים עולה הרבה יותר מימים רגילים.

לפני שאתם נתקפים בחרדה איומה ומפחדים לפתוח ולעבוד עם אתרים, יש כמה צעדים שבוני אתרים יכולים להתמודד איתם. ואני אנסה לספק לכם קצת מידע בנושא.

הקשיחו את השרת שלכם - כלומר לתת אפשרויות מאוד מוגבלות ולא ידידותיות למשתמש בשרת, ולחסום כל דבר אפשרי בברירת מחדל, ולאפשר רק לדברים מאוד ספציפיים לרוץ ולעבוד, וגם זה עם מינימום של הרשאות כמה שרק אפשר.
עדכנו את השרת שלכם בכל עדכוני האבטחה הכי אחרונים.
וודאו שאין שום מידע שזולג החוצה מהשרת שאתם לא רוצים ומעוניינים שיזלוג. במידה ואתם רוצים שיהיו משתמשים שכן יוכלו לקבל מידע כזה, תחסמו את המידע לכל כתובת IP פרט לכתובות מאוד ספציפיות.
סיימתם קורס בבנית אתרים, או גיליתם עורך נחמד שעושה עבורכם את העבודה ואתם רק כותבים תוכן, ובכן אם האתר שלכם הוא לא סטטי (כלומר דפי טקסט בלבד), אלא גם קוד תכנות, אתם רחוקים מאוד מלדעת איך לבנות אתרים, והגיע הזמן שתבינו את זה.
מה שמביא אותנו לסעיף הבא:
תתכנו בצורה בטוחה. ניתן בצורה מאוד פשוטה למנוע הרבה בעיות ע”י ווידוי מידע המגיע אלינו מהשתתמש או מהמערכת, והזנת המידע הזה בצורה שלא תסכן חיי שרת/דפדפן/אדם/מסד נתונים וכו’.
תבדקו את האתר שלכם ותנסו לכתוב תסריטי בדיקה שלוקחים כל משתנה, כל גישה וכל מידע ותנסו לשבש את פעולת האתר, במידה ואתם מצליחים, תחזרו לקד ותתקנו מה ששברתם, עד אשר לא יהיה ניתן לשבור את האתר.
אל תתנו גישה לכל האנשים לשרת, רק לאלו שבאמת חייבים, למשתמשים שרק משתמשים בשירותים של השרת, תנו את ה”דלת שירות” ולא את ה”דלת האחורית”, כלומר גישה כדוגמת ssh צריכה להיות מותנת גם ל IP ולא רק פר משתמש וסיסמה/תעודה.
הפסיקו להשתמש ב md5 בכלל. ניתן ב”קלות” לזייף אותם.

כמובן שהמדיע שהעברתי כאן הוא מאוד בסיסי וכללי, אבל הוא מספק לכם כיוון טוב בשביל להתחיל ולהוריד את האתר שלכם מרשימת האתרים שנפגעים מידי יום.

Posted in אבטחת מידע, קוד פתוח

Lior Kaplan: Network bonding types and configuration in Linux

ש', 03 ינו 2009 20:54:12 +0000

A few days after the first time I created a network bonding device in Linux, I had to create two network bonding on the same machine.

Sounds simple, but it seems that be default you can create only one device. As I tried to figure how to create two devices, I had a chance to investigate a bit on the issue of network bonding.

While the setting in /etc/sysconfig/network-scripts are quite simple and straight forward (see the RHEL References guide - Channel Bonding Interfaces), the settings in /etc/modules.conf hold some options to choose from.

First, we need to have a line the says that the device is a bonding device, so the the bonding module will manage it: alias bondX bonding

Most how-to also sugget to add the following line: options bond0 mode=0 miimon=100 or options bond0 mode=1 miimon=100

But the mode parameter has a meaning that the system administrator should choose:

Mode 0 or balance-rr is the Round-robin policy which gives fault tolerance and load balancing. This mode sends are receives package on each node in a sequential order. So the load is distributed on all NICs.
Mode 1 or active-backup which gives only fault tolerance without load balancing. This modes sends all packets through the one active slave. The slave changes only if the active slave fails.

Other, more advanced modes are documented in the Kernel documentation at Documentation/networking/bonding.txt and the RHEL References guide - bonding Module Directives.

Returning to my original issue - creating two network boding devices. By default the bonding module let you create only one bonding device, adding the line options bonding max_bonds=2 to /etc/modules.conf lets you (after reloading the driver) to make two bonding devices.

Notice that this time the options are for the bond module and not for a specific alias of the module.

RHEL5, lets you change the bonding options in the bond config file (e.g. /etc/sysconfig/network-scripts/ifcfg-bondo), with the BONDING_OPTS variable: BONDING_OPTS="mode=1 miimon=100".

On RHEL4, you can achive the same goal with these settings in /etc/modules.conf:

alias bond0 bonding options bond0 -o bond0 mode=1 miimon=100 alias bond1 bonding options bond1 -o bond1 mode=0 miimon=50

as it causes the bonding module to be loaded twice and alias each one of the differently.

On RHEL machines you’ll need the iputils packages, which has /sbin/ifenslave to add the slaves to the bond when the are configured.

Posted in Red Hat Enterprise Linux, System Administration

sml: הקירור ששרף

ש', 03 ינו 2009 19:34:04 +0000

האגדה מספרת שבכלא אחד ישב אסיר זקן וכבוי, אובד תקווה, ומבטו מושפל לרצפה.
ופתאום נפתחה דלת התא ולתוכו נבעט אסיר צעיר, חדש. ומיד אחרי שהדלת נסגרה הוציא האסיר החדש אריחים אחדים מהרצפה והתחיל לחפור....

Moshe Basanchig: Bug opening dilemma

noreply@blogger.com (Moshe Basanchig) — ש', 03 ינו 2009 19:20:00 +0000

Not long ago I had a discussion with Leon regarding bug reporting to Oracle. Leon had solved some nasty bug that Oracle had (and still has, as far as I know) in one of its products, all by himself.
I suggested he should report to Oracle about the bug and about the fix, not only because it's a nice thing to do, but also because having a patch with your name on it has some value of honor.

Personally, when I stumble upon bugs in the open-source products I use, I report a bug (if possible). If it's something I have knowledge in or interest in, I'll even try to fix the bug.

As I already wrote, I decided to install Windows 7 and see what the future holds. This raises two dilemmas for me:

Should I report MS about the bugs I find (such as IE 8 beta crashing when browsing to Google Analytics)? There is really nothing for me in it. I really don't care if some of these products gets fixed or not, I'll probably won't get any gratitude, nor paid (hey, they're making money from this, so why don't I get my share?).
Should I open bug/feature-request to my favorite desktop environments to mimic features I like in Windows 7 (like the ability to reorganize tasks in the taskbar)? I think innovation is much more important than copying from the competition, and since I hate GUI programming, I know I won't be the one imlpementing those features, so it's just creating work for other people.

What do you think?

Diego Iastrubni: למה שוש לא תמיד צודקת

ש', 03 ינו 2009 18:58:38 +0000

אני זוכר באיזה דיון ב־whatsup שבו שוש היא הסבירה שהשיטה העדיפה לבדיקה של כיווניות של פסקאות טקסט היא לספור את התווים ולהחליט לפי מירב התווים במקום להחליט לפי התו החזק הראשון בפסקה. אני כל כך אהבתי את הרעיון שהתחלתי לממש אותו והוא נמצא ב־konversation 1.1 בהפצה החביבה עליכם. כשהתחלתי לעבוד על KDE 4.1 תפרתי את אותה התנהגות ב־katePart. כמו כן, ההתנהגות הזאת גרמה לבעיות אחרות, וגם שכנעתי את המפתח של KWord לעשות את אותו דבר, והאמת? אני הייתי מאוד מרוצה מההתנהגות הזאת.

עד שהתחלתי להשתמש ב־kate כדי לתכנת קוד שכולל מחרוזות בעברית. במיקרה שלי זה היה php אבל זה ממש לא רלוונטי. מה קורה? אני פתאום רואה שהטקסט (הקוד!) מיושר ימינה ומקבל כיווניות… “לא נכונה”… הינה דוגמה:

בדוגמה זו רואים שמשתנה ב־php שמקבל ערך של מחרוזת עברית יראה שבור. מקרי קיצון אחרים יותר קשים יקרו כאשר הערך הוא חלק ממערך

אז נפתח באג. הרעיון לתיקון הבאג הוא לחזור לבדיקה של התו החזק הראשון. אבל מה נעשה כאשר אין תו בקרה חזק? “בוא נסתכל על הכיוון של הממשק ונחליט לפיו!”. רעיון רע, כי זה שוב יהרוס את היכולת שלי לכתוב קוד ב־kate:

גם מקרה זה הוא לא אופטימאלי - הסוגריים של הקוד מיושרים לפי הכיווניות של הממשק במקום להיות מיושרים שמאלה תמיד

אז הוא גם נפסל. כעת הקוד שייכנס אל KDE 4.2 יבדוק את התווים שיש בפסקה עד שימצא את החזקה הראשונה ויחליט לפיה. אם אין, הכיווניות היא LTR. המטרה הראשית של kate/kwrite היא כתיבת קוד (ואני ראשון כי אני משתמש בכזה כדי לתכנת!) ולכן חייבים להקפיד ששום דבר לא יהרס בהקשר הזה.

אבירם, עם כל הכבוד… לקח לי כמה שעות לתקן את הבעייה הזאת. (כי משום מה QString::isRightToLeft()‎ לא עובד במיקרה זה אז שכתבתי קוד לטובת ביצועים גם כן). וזה אני עושה בסופ”ש, כי באמצע השבוע לא היה לי זמן לתקן את התקנת KDE4/trunk שהפסיקה לעבוד לפני כמה שבועות..וביום שישי הלכתי לבקר לקוח של רואי ממנדריבה שנתקל בבעייה ובאמצע השבוע אני עובד פול טיים ואני גם עבדתי עם מתרגם חדש (הוא תרגם את כל k3b - המון עבודה!)… אתה מבין לקראת מה אני חותר?

בניגוד לתחום השרתים שאתה תמיד יכול להגיד “עזוב, עוד שנייה מישהו מתקן את זה”, ומדי פעם אתה באמת מתקן לפני “מישהו” והכל סבבי. הבעייה בתחום הדסקטופ העברי היא שכמות ה”מישהו” מאוד מצומצת, תופעת ה”אין קהילה” המאוד מוכרת (1) של מפתחים בארץ. מה שאני אומר זה: עד שלא תהיה חברה מסחרית מסודרת שתתעסק בדסקטופ בארץ, שיהיה לה מספיק משאבים לשרוף על מתכנת שיתקן באגים עבריים ב־KDE - אתה תישאר בגנום. סופ”ש הבא - אני ממשיך לתקן תרגומים במקום לתקן קוד שלא עובד. על קוד אני אעבוד לקראת KDE 4.3. אולי, אם יהיה זמן… (2)

http://il.youtube.com/watch?v=1JynBEX_kg8

(1) האמת יש קהילת משתמשים מאוד גדולה באופן יחסי בארץ. אני מתלונן על קהילת המפתחים שנעלמה.
(2) וזה ילמד אותך!

Lior Kaplan: היום הלאומי לאינטרנט בטוח

ש', 03 ינו 2009 17:41:05 +0000

במהלך אחד הקורסים באוניברסיטה, הוצג האתר “יותר חכמים מהאינטרנט” של איגוד האינטרנט הישראלי ובזק. האתר מושקע מאוד, ועבורו פותחו הרבה תכנים (הסברים, משחקים, קטעי וידאו, ערכות לימוד וכו’).

ניצלתי את ההזדמנות לבדוק שוב איך אפשר לשלב את קהילת החופשית במיזם הזה, למרות שמעורבות בו חברות מסחריות ובראשן מיקרוסופט ישראל שאף מרכזת (למיטב ידיעתי) את האתר בנושא.

אשמח לקבל רעיונות מהקהילה לגבי התכנים שכדאי להציג בנושאי תוכנה חופשית. גם נושא השימוש ב-Firefox, שברור שצריך להיכנס, דורש מחשבה לגבי איך להציג אותו, איזה יתרונות מדגישים וכו’.

Posted in Israeli Community Tagged: היום הלאומי לאינטרנט בטוח

Ilan Shavit: ‫שדרגתי לוורדפרס 2.7‬

ש', 03 ינו 2009 12:36:54 +0000

נכנסה שנה חדשה והתחשק לי לשדרג את הבלוג. האמת: היו לי חששות לפני השדרוג (אני משתמש בגרסת וורדפרס ובתוספים מאוד ישנים), ולכן עשיתי ניסוי קטן: התקנתי על הנייד את וורדפרס 2.7 ויבאתי את הגדרות מהבלוג הישן. הכל עבד כשורה וניגשתי רגוע יותר לתהליך השדרוג: גיביתי (פעם נוספת) את בסיס הנתונים ואת כל הקבצים ופעלתי על פי הוראות השדרוג. התהליך עבר בהצלחה כשבסה"כ הבלוג היה "למטה" כ- 20 דקות. כשנכנסתי ללוח הבקרה וורדפרס זיהה את התוספים הישנים ושידרג אותם (הייתי רק צריך לאשר את פעולת השדרוג). אין ספק שוורדפרס היא דוגמא לפיתוח תוכנה מופתי (ותודה לרן על התרגום המעולה)

Doron Ofek: ‫פעם היו גיבורים‬

ש', 03 ינו 2009 12:07:35 +0000

בום .. הבזק של אור מסנוור ..

מישהו פתח את הדלת והשמש החורפית השוררת בחוץ נכנסה אחר כבוד אל מעוננו האפלולי והטחוב מעט .

שנה. שנה שאנחנו שוכבים כאן בשקט , הביאו אותנו במסע חמורים על גבי הרים, מסע שהחל כל יום מחדש כאשר שקעה לה השמש , מסע אשר עצר מלכת בכל זריחה שובבה שעלתה ממזרח.

אחר כך עשו לנו טיול במנהרה .. הובילו אותנו בשקט בשקט במנהרה מלאת חול .. גרגירי החול שנפלו מהתקרה פשוט נכנס לנו כל הזמן לעיניים , ומאז אנחנו שוכבים לנו בשקט בביתנו האפלולי , תריסר אמות מתחת לפני הקרקע.

אחת לכמה חודשים היה נכנס מישהו ,בדרך כלל בלילה , בודק שאנחנו בסדר , מנסה להרגיש את הלחות באוויר, ומחפש סימנים של חלודה עלינו ..

אם הוא היה מוצא כאלו הוא מייד היה קורא לעוד כמה אשר היו מנקים את החלודה ומשמנים אותנו .. אנחנו היינו מתלחשים בלילות , כמו בקבוקי יין ישנים שמשביחים עם הזמן .

לא ממש ידענו למה הביאו אותנו לכאן , פשוט שכבנו זה לצד זה וחיכינו .

ועכשיו, מישהו קרע את הדלת , באמצע היום, הרי את אור השמש לא ראינו כבר זמן רב ..

והנה לוקחים אותנו, נושאים אותנו על ידיים ומעבירים אותנו לשדה הקרוב …

מצלמות ? למה לא סידרו אותנו לפני , כל כך הרבה מצלמות והנה מחברים לנו חוטי חשמל .. ושוב מצלמות, הנה מישהו ניגש לו ולוחץ על כפתור וברגע הזה לפני שאני מוצא את עצמי אי שם למעלה, אני רואה עוד הרבה מצלמות .. מצלמות קרובות, מצלמות רחוקות .. לא ידעתי שאני כל כך מבוקש , שאני מצטלם כל כך טוב .

לא העלתי לדעתי ולו ורגע אחד שיצלמו אותי מזוית אחר זוית אחר זוית , בכל רגע נתון .. עד שאני יעלם מן העין וכל מה שיוותר מאחוריי הוא אותו שובל לבן , ככלה בדרך לחופתה ששובל שמלתה הלבן מלווה אותה באשר תפנה ..

והנה הכל פרוש לו מלמטה .. יש שקט אדיר באוויר , אני עף ולצידי שניים מחבריי ..

מה זה המקום הזה ? איפה אנחנו בכלל .. הנה הים , טוב זה לא חוכמה לראות את הים , בגובה הזה רואים אותו בכל צד שמאל שלנו .. מקדימה, מאחורה .

והנה , אנחנו מתחילים לרדת .. ושוב , בזווית עיני השמאלית אני רואה צוות צילום, הוא מנסה לתפוס אותי אבל אני חומק לו .. אבל מה זה הרעש הזה ? למה הצפירה הזו ? אזעקה ?

והנה עוד ועוד צוותי צילום .. אנחנו חולפים מעליהם כהרף עין , הם אפילו לא רואים אותנו .. בוודאי הם עסוקים להם אי שם בלהתחבא … השאירו את המצלמות שלהם אולי הן יצליחו לקלוט את רגעי הנחיתה שלנו .

ובום .. עשן , ואש , ורעש איום ונורא באזניים .. אני שוכב לצידם של שני חבריי , הם מפורקים לחלוטין ואני .. אני רק מפורק חלקית .

רעש סירנות ברקע ואחריהם דוהרים צוותי הצילום ..

פעם מלחמות היו מלחמות .. היום , במקום להיות סתם טיל אני מרגיש כמו דוגמנית או כלה בדרך לחופתה .

מצלמים אותי כשאני יוצא .. מצלמים אותי כשאני נוחת – ובתווך יש לי דקה של מעוף שקט .

פעם היו גיבורים .. היום , המלחמה היא מסלול דוגמנות .. כמות צוותי הצילום , השידורים הבלתי נגמרים .. כל טיל מצולם ממספר זויות כשהוא יוצא .. וממספר זוויות כשהוא נוחת ..

פעם היה צריך להיות גיבור כדי להופיע בשידורי המלחמה , היום .. או שאתה גיבור בדימוס (או סתם גנרל בדימוס) על מנת לקבל דקות של שידורים שנטחנים לצופים אל תוך המוח .. או שאת סתם אחד שפשוט לוחץ על כפתור ומעיף מישהו לעזזל עם איזה טיל רקטי .

אולי היה הכי פשוט לשלוח את כל שוחרי המלחמה, מכל הצדדים .. ביחד עם צוותי הצילום (הרי היום אין מלחמות אם אין צוות צילום ומאפרת בסביבה) לאיזה אי בודד (ל"הישרדות איי-הפנינה") שיעשו שם את הנזקים שלהם , שיוציאו האחד לשני את המיץ ..

שרק אותנו יעזבו בשקט .

(הפוסט באדיבות העמותה "להציל את הטיל" .. העמותה למען עולם ירוק ושלו יותר) .

Aviram Jenik: גרסה הסטורית

ש', 03 ינו 2009 11:41:12 +0000

זקני הלינוקס לעולם לא ישכחו את גרסה 8.0 של רד האט. סליחה, אני אתקן את עצמי: הם יעשו הכל כדי לשכוח את גרסה 8.0. זאת גרסה 7.3 שהם ישתדלו לזכור, דווקא בגלל גרסה 8.0.

גרסה 7.3 של רד האט היתה גרסה יציבה וטובה, אבל גרסה 8.0, חזו המומחים, תביא את המהפכה ותראה ל- Windows XP מאיפה משתין הדג. אלא שהמציאות היתה כואבת.

Oren Maurer: OCLC - קצת רקע

ש', 03 ינו 2009 10:07:47 +0000

פוסט זה הוא רקע על ה- OCLC, בכוונתי בהמשך לכתוב אודות שינוי המדיניות של ה- OCLC.

OCLC - לוגו

ה-OCLC, או “מרכז ספריית המחשב המקוונת” (Online Computer Library Center) , הוא “שירות ספריית מחשב וארגון מחקר ללא מטרות רווח המוקדש לעידוד הגישה לידע וצמצום עלויות המידע” - כך לפי ויקיפדיה ולפי אתר הבית של OCLC.

הארגון נוסד בשנת 1967 כעמותה בשם Ohio College Library Center.

כיום ה- OCLC הוא מוסד ללא מטרות רווח ( מלכ”ר ) שהנמצא בסמיכות לאוניברסיטת אוהיו אך הוא לאחד הספקים הגדולים ביותר לשירותי מידע לספריות בארה”ב ( וגם באירופה , אך באורינטציה אמריקאית ).

WorldCat

השירות המרכזי והידוע ביותר של ה- OCLC הוא ה- WorldCat - שהנו קטלוג מקוון עולמי של ספרים ובסיס נתונים המשמש הן ספרנים והן את הציבור לצרכי קיטלוג וחיפוש.

בסיס הנתונים מכיל, נכון להיום, מעל 125 מיליון רשומות ביבליוגרפיות ומעל ל- 1354 מיליון פריטים (כלומר Holdings, או עותקים ספציפיים), והוא נחשב לבסיס הנתונים הביבליוגרפי הגדול בעולם, בו משתמשות 69,000 ספריות מכ-100 מדינות שונות ובלמעלה מ- 470 שפות ודיאלקטים שונים. (לפי אתר הבית של OCLC - WorldCat facts and statistics).

הארגון מנהל פרוייקטים נוספים - כמו למשל מערכת לשיתוף משאבי מידע בין ספריות בשם WebJunction (קישור ישיר) ועוד פרויקטים מתקדמים בתחומי הספריות והיעץ הוירטואלי.

webjunction

הרעיון הבסיסי נראה יפה - שיתוף של משאבים, בגוף ללא מטרת לעצמו - אלא ריכוש זל מידע מן הגופים החברים, למענם ולמען “קהילת המידע” בעולם.
זה ממש תואם את הרעיון שבבסיס הקוד החופשי / פתוח ובא בעצם יותר מעשור לפני שריצ’רד סטלמן הגע את ה- GNU.

באחד הפוסטים הבאים אכתוב על “שינוי המדיניות של OCLC“.

בתוק קדימון - הנה קישור על אתר שמרכז קישורים עם מידע בנושא:
OCLC Policy Change

קישורים למידע נוסף:

הערך OCLC בויקיפדיה בעברית ;
OCLC - ויקיפדיה באנגלית ;
אתר הבית של OCLC;
“האימפריה של תאגיד OCLC ודרכי פעולתה” - מתוך פורלוג צמתי מידע, אתר המידענים.

Doron Ofek: ‫העדפות של כלים ותוכנות (בתשובה לאילן)‬

ש', 03 ינו 2009 07:58:47 +0000

אילן שביט העלה בבלוג שלו שאלה הנוגעת להעדפות של אנשים בקשר לתוכנות והסביבה בה הם עובדים .

כמו לדוגמה איזו הפצה עדיפה עליהם .. איזו תוכנת דוא"ל הם מעדיפים וכיוצ"ב .

התשובה שלי היא לא פשוטה .. אין לי תשובות פשוטות , אבל אני מאמין גדול בדרך שבה אני בחרתי ללכת.

אין אני מתכוון להטיף לאף אחד מה לעשות , אבל אני כן מביע את דעתי מתוך מטרה שאולי יהיו מי שימצאו את ההגיון שבדרך הזו ויאמצו גם הם את הדרך.

לעצם השאלות , התשובה היא שאין לי העדפה … לא רק שהצלחתי להגיע למקום שבאמת מבחינה רגשית אין לי העדפה , אלא שזה היה תהליך מתוכנן .

למעשה, כשהתחלתי להשתמש בלינוקס, כמו מרבית המשתמשים חוויתי מספר הפצות, כמובן שהכלים היו אז קצת אחרים , אבל גם אז התעוררו אצל כל אחד שאלות של "איזה כלי עדיף לביצוע מטלה מסויימת" .

עם הזמן, שמרתי את העדפות האישיות שלי לעצמי, אך בהחלט אימצתי (כמו הרבה מאד משתמשים) את Red Hat כסביבה עיקרית (זה היה הרבה בטרם היו ההפצות RHEL ו- Fedora ) .

לא אחת גם מצאתי את עצמי מתווכח ב"מלחמת הפצות" , בזכות הפצה כזו או אחרת .. עם השנים גם מכוון שלימדתי קורסים רשמיים של Red Hat וגם מכוון שאכן עבדתי לא מעט עם Red Hat כחברה , וסייעתי לחברות שונות בתחום של Red Hat נוצרה אצלי זהות עמוקה עם ההפצה .

זה לא משנה לי כלל אם הזיהוי הזה היה נכון או לא, אפילו לא ממש שאלו אותי אם הוא נכון או לא .. פשוט הדביקו לי את זה ואני חייתי עם זה.

בשנים 2003 , 2004 , נקראתי לסייע להקים נציגות מקומית להפצת Red Hat , בשנים שלאחר מכן נקראתי לסייע לנובל בהקמה ותפעול של הנושא של SuSE .. ומאז אני ממשיך לסייע במישור המקומי לכל הפצה שתרצה בכך – ויותר מכך, אני בהחלט מסייע ואמשיך לסייע לחברות שונות להשתמש בלינוקס.

אולם, המשק המקומי, היה לדעתי באיזושהיא "תקופת תום" בטרם נכנסו נציגויות לארץ, באותה תקופה , לא רק שהקהילה הכירה טוב אחד את השני, אני סבור שהפעילות היתה (וכוונתי לפעילות במגזר העסקי, דהיינו תמיכה, הדרכה , פרוייקטים וכו') מאד נאיבית מבחינתם של משתמשי הלינוקס.

האינטרס שלנו היה ברור :” הכנסה של לינוקסים לחברות ובאופן כללי להגדיל את הקהילה" .

כאשר עבדתי עם אותן נציגויות מקומיות, ראיתי שבעצם יש מגוון של אינטרסים זרים ו/או סותרים אשר הכניסו אותם גופים לפעילות שהיתה קיימת ממילא בארץ . אישית אני זוכר טוב מאד את היום שבו גל מור כתב ב Ynet על פגישה שהתקיימה במשרד האוצר בנושא של שימוש בתוכנה חופשית במגזר הממשלתי , יותר מהכתבה , זכור לי למה היו "נציגויות" שלא הגיעו לפגישה הזו – גל מור העלה את הטענות הללו בכתבה שלו .. (ומי שמכם ירצה יוכל לחפש אותה ) .

יש עוד דברים רבים שאוכל לכתוב על ארועים דומים, אבל אני ממזמן השארתי את זה מאחוריי ..

מה שכן, רצף ארועים אלו יצר אצלי שבר במה שאמנתי בו, הבנתי , שיש הבדלים מהותיים בין האינטרסים של הפצת הלינוקס (שנמצאת לה אי שם מעבר לים ולא תמיד יודעת כהלכה ממקור ראשון מה קורה במשק המקומי) , בין האינטרסים של המפיץ המקומי , ובין האינטרסים של קהילת המשתמשים , ובעיקר אלו שהינם חלק מהקהילה שגם מאמינים באידיאולוגיה של תוכנה חופשית.

זה לא שמדובר תמיד באינטרסים סותרים .. לעיתים יש חפיפה בין מטרות מסויימות, אך בכל מקרה, האינטרס של אנשי הקהילה, קרוב יותר לאינטרס של צרכני הלינוקס (ובמקרה הזה לצרכנים העסקיים), ולא אחת יש סתירה בין אינטרסים אלו לאינטרס של מפיץ מקומי או נציגות מקומית .

מה על מצב שבו נציגות של הפצת לינוקס, היא גם נציגות של תוכנה קיניינית שפועלת עקבית נגד לינוקס ?

מה אותו מפיץ / נציג יעשה כאשר תהיה הדילמה אצל לקוח לבחור באופיצה X שהיא קיניינית, או באופציה Y שהיא חופשית ?

הדברים , לא רחוקים בהיסטוריה, גם השנה נתקלתי במפיץ מקומי שבטוח שבגלל שיש לי אינטרס או רצון שקהילת המשתמשים תגדל , הרי שאני צריך להיות "איש מכירות" שלו .. כלומר מבחינתו , שאני אתקין את ההפצה שלו לכל דורש ולמעשה ימכור את ההפצה שלו .

גם ההפצות הגדולות או הנציגויות הממוסדות העלו לא פעם טענות כאילו רצון של משתמשי תוכנה חופשית להגדלה של הקהילה – הפועל היוצא ממנו הוא שאותם אנשי קהילה צריכים להיות "סוכני מכירות " של הפצות הלינוקס.

הגדיל לעשות אחד מאנשי המכירות שטען בלהט בפני קהל מאזינים ש"לא היה לינוקס בארץ עד שאנחנו הבאנו אותו" , כמובן שמי שמכיר את הפעילות בתחום התוכנה החופשית יכול היה בשניה להסביר לאותו איש מכירות באמת מאיפה משתין הדג ..

ונחזור ל 2005 .. למעשה הבנתי שאם תתקיים הפצה אחת דומיננטית , אשר מרבית השוק מכיר אותה , מרבית השוק משתמש בה , כל אנשי המקצוע כמעט ממליצים עליה – זה לא יהיה טוב לשוק, זה לא יהיה טוב לקהילה, זה לא יהיה טוב לצרכנים שמשתמשים בלינוקס. למעשה אנו בונים במו ידינו מונופול שברגע שהוא ירצה בכך הוא יוכל לפעול על פי אינטרסים זרים .

מבחינתי היה ברור לי לאן אני הולך באותו רגע .

מה שעשיתי הוא לפרק זמן מוגבל , ולאור בקשה של הפצת לינוקס אחרת , הלכתי לסייע להם ולחזק את הפעילות שלהם . ובמקביל הגעתי למסקנה שאין לנו על מי לסמוך .. (אלא על אבינו שבשמיים ) .. אלא על התוכנה החופשית וריבוי הבחירה.

העדפת האי העדפה :

ובזה , בעצם, תלוי הכוח של משתמשי הלינוקס, היכולת לבחור מחד והעדר בחירה מאידך , הם אלו שמשאירים הן הפצות לינוקס והן את הפרוייקטים השונים במתח מסויים וברצון הביא פיצ'רים ומי שנהנה מכך הוא המשתמש עצמו .

למעשה ככל שיש יותר אפשרויות , אני כמשתמש לא כולא את עצמי לתוך אופציה אחת .

מאז – אין לי העדפות להפצה ספציפית ..

נהפוך הוא , ביום שאני מרגיש טוב מידי או נוח מידי על הפצה מסויימת, באותו יום (או באותו שבוע) אני עובד להפצה אחרת .

אבל הדבר נכון לא רק להפצות , אלא גם לאפליקציות. מבחינתי לעבור בין KDE לגנום 17 פעם ביום זה טבעי לחלוטין , לעבור בין thunderbird ל- evolution .. זה שקוף , לעבור בין אפליקציות ולעבוד עם כל סוגי האפליקציות – זו מבחינתי הבחירה .

נכון, יש לשיטה הזו חסרות , נדרש לכאורה משאב גדול יותר של זמן בתהליך הלמידה של כל הסביבות , אבל מצד שני, ביום בו תוכנה / פרוייקט / מפיץ , “יסגרו את הבאסטה" .. לי זה יהיה שקוף.

ביחד עם זאת יש גם סייג מסויים לשיטה , הסייג הוא שלא כל הפצה או תוכנה שכתבו שנים וחצי אנשים צריך להכיר – אי אפשר להכיר הכל , כן צריך להתרכז במה שהוא נפוץ יחסית (או שאין לתוכנה מסויימת תחליף בקרב התוכנות הנפוצות מספיק) .

אז לשאלתו של אילן, אני בוחר באי-הבחירה.

Boris Shtrasman: War in the south

noreply@blogger.com (Boris Sh.) — ש', 03 ינו 2009 05:27:33 +0000

In the last days many Bloggers/Twitters started their own campaign to help the Israeli public
opinion.

I can understand this kind of behavior and actually i too fell into this pool :
I'm too , twitting about the Rockets falling around my house , about the desperation of those that can't hide or run etc.

The problem with this kind of behavior is fast-and-dirty-writing that how can i say .. " not the best diplomatic".

I noticed that there a well written posts as in the case of Between Gnosis and Genoside it may show a political view but it is written in great form.

While i can understand the reasons of people in this area telling that they wish fast death to many Gazaties .
I cannot understand the users that make KKK type of notes in the WWW since this isn't helping us in any case.

I made a small search in twitter and i was shocked to see how we look (this search is for #Gaza notes ).

I even can understand the anti-war protesters in Tel-Aviv state (wonder why the protest in Be'er sheva wasn't published) didn't found this kind of protests (like in Tel-Aviv) in the bombarded areas (the B7 demonstartion was before rockets fell 100 meteres from there).

Again my belif is anyone have the right to protest , but there is a realy big but .
It should work in both ways ... (this is place for another post).

If you wish to understand how it feel i suppose that you :

should see how many rockets are falling and where .
Just wished to note that IAF is notifying before bombing and bomb only warfare locations not normal house hold.

You have to understand that as southern person when i go to the north ( I work in Gush_Dan) Im afraid about my family since they actually have no where to go.
You can't understand the feeling when i sit in the development office and i get twitts about falls around the house and making calls to test if everything is ok.

The feeling that i know that each day there could be direct hit to my family house.

Then i need to program or actually develop software and the only things i can think of are there is a bloddy war and i should be with my family and not working here.

I'm also a student a now do to this war i cann't study this idiotics war (political games) is going to screw my degree (i also studied during the last war ) .

Also the understanding that a ממ"ד can't really help in a case of direct hit since it isn't designed to help in a hit of 122m"m rockets (Aldo normal bomb shelter would help) -
It will help you if you are inside and the rocket hit the house (but not the shelter).

back to twitters i understand that you have the need where the falls wore but please stop .
Your helping the enemy to target our homes.

Tomer Cohen: ‫ההעדפות שלי‬

ו', 02 ינו 2009 18:55:12 +0000

אילן הכריח אותי להשתתף בסקר ההעדפת תוכנות שלו, וכנראה שלא נותרה לי שום דרך להתחמק. קבלו כאן את התשובות שלי. אני מעביר את המשימה הלאה לכל מי שקורא את הפוסט הזה וטרם סומן על־ידי אחרים.

הפצה: כרגע אני משתמש באובונטו באופן בלעדי. 8.10 על הלפטופ, 8.04 על המחשב השולחני, בעבודה 7.04 וגירסאות אחרות במקומות אחרים. אני איני נאמן להפצות לאורך זמן, ובהיסטוריה שלי עם לינוקס החלפתי לא מעט הפצות ואינני שולל מעברים נוספים בעתיד. מה שחשוב לי הוא שההפצה תהיה נוחה ונקייה, ועם יכולת עדכונים סבירה.
סביבת עבודה גרפית: Gnome. ניסיתי בעבר כמה פעמים KDE, ובסוף תמיד חזרתי ל־Gnome. לעיתים אני משתמש גם ב־XFCE, אבל ההרגשה שם היא שמדובר בסביבת עבודה מוגבלת יותר.
סביבה משרדית: כיום אינני לומד ולכן אינני משתמש הרבה במעבדי תמלילים. אני נוטה לדלג בין Open Office ל־Google Office, כאשר השני משמש אותי בעיקר במקרים בהם זמינות המסמכים ברשת חשובה לי או שאני רוצה לשתף אותם עם אחרים.
עורך טקסט: VIM ו־gedit. בראשון אני משתמש בעיקר כשאני על Text mode או שאין לי צורך בעכבר, בשני אני משתמש כאשר אני רוצה לעבוד בצורה נוחה יותר, דרך הרשת, או עם טקסטים בעברית.
נגן מוזיקה: vlc, xine, או mplayer.
נגן וידאו: כנ"ל. אני משתמש גם ב־Miro כדי לנהל וידאוקאסטים ופודקאסטים במחשב.
שפת תכנות: PHP, JavaScript ולעיתים גם Python או Bash.
IDE לשפת תכנות: gedit או geany.
שפה נוספת שהייתי שמח להכיר: וואו. כל שפה.
מה היית לומד: כל דבר שרק אפשר.
משחקים אהובים: "עדכון קרנל", "תפוס את הבאג".
דוא"ל: Gmail. גם דרך האתר וגם דרך Thunderbird.
דפדפן: אינטרנט אקספלורר. לא, ברצינות, יש לי אינטרנט אקספלורר מותקן. ברוב הזמן אני על Firefox 3 או על Firefox 3.1 nightly/beta, אבל מידי פעם יוצא לי לבדוק אתרים גם על דפדפנים אחרים, ולכן יש לי על המחשב לא מעט דפדפנים אחרים.
מסרים מידיים: pidgin עם XMPP, IRC ו־MSN; לפעמים מעלה גם את הרשתות של ICQ או YAHOO. לעיתים אני רואה את ההודעות של XMPP גם דרך Gmail כאשר אני מחובר לאתר. לא שולל להפעיל את הפרוטוקולים של Skype ו־Facebook בתוכנה ביום מן הימים.
תוכנת גיבוי: scp לדברים קטנים, rsync לפעולות מסובכות. כשצריך לגבות חומר לדיסק אחר, אני עושה פעולת copy פשוטה.
חלוקה למחיצות: אילן, אתה כל יומיים מחלק מחיצות? אני משתמש בכלי המובנה בתוכנות ההתקנה של ההפצות, וב־gparted במקרים נדירים בהם אני רוצה לשנות גודל מחיצות של מערכת מותקנת.
עורך אודיו: לא יוצא לי לערוך הרבה אודיו. כאשר כן יוצא, אני משתמש כמובן ב־audacity. אני לא בטוח אם יש בכלל תוכנה אחרת ללינוקס.
עורך וידאו: אה, גיליתי לפני כמה ימים ש־kino היא תוכנה סבירה ונוחה, והשתמשתי בה בשביל לערוך קטע וידאו קצר בין 15 שניות ואולי אפרסם כאן בימים הקרובים.
לקוח FTP: מי עובד בכלל עם FTP? בשביל FTP אני משתמש בפקודה ftp, אבל רוב הזמן אני משתמש ב־scp וב־sftp תחת SSH. לעיתים קרובות ניתן למצוא אותי מתחבר לשרתים עם nautilius בשביל שאוכל לערוך קבצים (עם gedit) ישירות על מחשבים מרוחקים.

Tomer Cohen: ‫רישומי שמות המתחם של דומיין דה נט חשופים להשתלטות?‬

ו', 02 ינו 2009 14:30:09 +0000

ידיעה שעלתה הבוקר ב־ynet בישרה רעות ללקוחות אחד הבנקים הגדולים בארץ, ולאתרים נוספים כגון האתר האנגלי של ynet. מסתבר כי מישהו חיבל בשרתים של רשם הכתובות Domain The Net והגולשים הופנו לאתר בגנות ישראל במקום לאתר המבוקש.

שם המתחם של בנק דיסקונט נחטף. צילום מתוך ynet

מה שקרה בפועל הוא שהאתרים שנפרצו נרשמו בעבר דרך חברת Domain The Net, והוגדרו להם שרתי שמות בשליטת הגופים הרלונטיים. בנק דיסקונט, עם כל הכספים שהוא יוציא על אבטחת האתר והמערכות הנלוות, ועם כל מומחי האבטחה שהוא יעסיק לא יוכל למנוע השתלטות על הדומיין אם הפריצה הייתה בצד של הרשם שלו.

חברת דומיין דה נט כשלה באבטחת המערכות שלהם, ומישהו הצליח להיכנס לרישומים שלהם. גם אם נצא מנקודת הנחה שהפריצה לא הייתה לכלל מאגר השמות אלא נקודתית לכתובות מסויימות (bankdiscount.net, ynetnews.com ואולי עוד מספר אתרים שלא ידוע לנו כרגע שנפרצו באותה השיטה), יש פה פוטנציאל למחדל. כיצד רשמי השמות שלנו שומרים עלינו מפני סכנת גניבת בעלות על הכתובת? כיצד אשן בשקט אם בכל רגע גורם עויין יכול להשתלט על הכתובת שלי ללא ידיעתי ואישורי?

כאשר שרת האיחסון נפרץ ומושחת, בעלי האתרים יכולים לשחזר אותו מגיבוי ולסגור את הפרצה דרכה נכנסו הפורצים. הכתובת עצמה נשארת בבעלות שלהם, והם יכולים בכל רגע נתון להעבירה לשרת אחר מאובטח ומוגן יותר. להבדיל, כאשר גורם עויין משנה את פרטי הבעלות על הכתובת אצל הרשם עצמו, הוא הופך להיות הבעלים על הכתובת, והבעלים החוקיים למעשה ננעלים בחוץ ללא שום יכולת הגנה והתאוששות מהירה. למעשה, כלל לא בטוח שתהיה לו יכולת להוכיח את בעלותו על הכתובת בפני נציגי הרשם בפרק זמן סביר.

ואיך בכלל התאפשר לרשם הכתובות להיפרץ? האם סייבר-טרוריסטים עשו Brute Force Attack מול האתר של Domain The Net עד שהם הצליחו לגלות את סיסמת הגישה לחשבון של כל אתר ואתר? האם הם הצליחו לעשות זאת, איך שום מערכת אצל דומיין דה נט לא זיהתה את הסכנה מבעוד מועד וחסמה את הגישה שלהם בזמן?

והכי מדאיג - איך זה שלחברת דומיין דה נט לא מתפרסמת במקום בולט בדף הראשי באתר ההבטחה שלהם לאבטחת המערכות שלהם בפני השתלטות, אבל יש להם את האומץ לנסות ולמכור לנו שירות "אבטחת מותג"?

Nadav Vinik: ‫מכאן אני רק יכול לעלות למעלה‬

ו', 02 ינו 2009 13:56:13 +0000

איזו דרך להתחיל את השנה החדשה.

אני מקווה שכולם ישכחו את הפוסט על המטרות של שנה שעברה.

במקום זאת הגעתי לתחתית חדשה, שנה חדשה עבודה חדשה ובלי דירה…

חיפושי דירות הם עסק שיכול להיות מתסכל אבל מחוסר ברירה חייבים להמשיך לחפש.

מצד שני הם מראים לי שבעצם יכולתי להשיג הרבה דברים בחיים אם הייתי אובססיבי להשיג אותם כמו שאני מחפש דירה. אומנם זה היה יחסית ידוע לי, אולם צריך מקרים כאלה כדי לתת מוטיבציה לפעולות הבאות. (כמו שתמיד שבוע לפני האספה השנתית של עמותת מקור שאני פתאום צובר כוחות עשייה ואומר שמעכשיו אני יעשה דברים וכו')

בפוסט הקודם העלתי אפשרות לעשות אירוע לחומרה פתוחה ואני גם חושב שאפשר לעשות אירוע תוכנה שכולם מתכנסים ביחד ויוצרים תוכנה פתוחה (בדומה ליצירת התבנית בכנס וורדקאמפ).

אולי אני לא אאבד את המוטיבציה וארים עוד את אוגוסט פנגווין

הבעיה כמו בחיפוש הדירה, לא להפסיק או להוריד הילוך למרות שזה יכול לתסכל מאוד…

המטרה היחידה שלי לשנה הבאה שאני לא אגיע לשיא נמוך יותר, מכאן אני יכול לעלות רק למעלה.

Moshe Basanchig: Another day another OS

noreply@blogger.com (Moshe Basanchig) — ו', 02 ינו 2009 13:47:00 +0000

I just love messing around with different OSes and distributions. After settling down with my Linux distribution, I found some time, and the desire, to test something different - Windows 7.

The latest version of Windows beta is very much blogged about these days, so I'll try not to give "yet another review". Instead, my insights and though would be given.

Until 2001, I've been installing MS's OSes while they were in beta stages. This includes XP. About the same time I discovered Slackware, and ever since I found something much more exciting to play with. But the passion remains, and in the last few years I've been installing on VMs other OSes such as OS X 10.4 and 10.5 (which gave me very hard time on the VM) and Vista.

Installing Windows 7 on VirtualBox, my favorite virtualization product, is quite easy actually. Configure it for Windows Vista, don't forget to turn on ACPI, and you're good to go. After the installation, install the guest additions. Guess you'll get some error messages here, so set the guest additions executable to work in Vista compatibility mode, and all should be fine.
I still hadn't managed to get the sound to work, though I don't understand why. Hope to overcome that soon.
UPDATE: installing AC97 audio drivers (such as RealTek's) solves this issue as well - sound is working!

One of the things one will notice is the extremely reduced memory consumption of the OS. While writing this post I have few Firefox windows with few tabs each, and some other applications, and about 400MB of memory is in use. Quite similar to XP SP3. I suspect turning on all of the effects would consume some RAM as well, but over all the reduced resources consumption results in a very responsive UI.
Since Windows 7 is basically a better Vista, the only thing that comes in mind is that this is the first time I see a product in the scale of an OS which starts as a bloatware (and slowware) and upgrades to something more reasonable.

Since there isn't much to say about the underlying OS (don't know which features will be included in the final version, and Vista's experience teaches it's good not to make any promises), the only thing that can be judged is the UI.
It is very clearly shown that MS's engineers have been using OS X and Linux (both gnome and KDE) for quite a while. The new taskbar really does look like a merge between AWN, OS X dock and the previous Windows taskbar. No more annoying huge buttons with text labels. No more overly crowded quick launch area. Instead, nice icons which represents both "launchable" applications and running applications. If it works for the other guys for quite some years, it could work for MS as well.
Some new features added to the taskbar are Aero Peek and Color Hovering. One of the features allows the user to preview the tabs of open windows in the taskbar thumbnails previews. This sounds very promising, but turned out to be a bit of disappointment, as the tabs of the Firefox windows I'm using right now aren't previewed. Only MS's products does that in the mean while.

Last, but not least, some applications such as paint and wordpad, got a face lift, and now carry the Office 2007 interface. As this is really a matter of taste, I cannot really judge whether it was a good idea or not. e.g, people are using OpenOffice just to have the old Office interface back.

Bottom line: I think MS looked at the competition and got back to the right track. Don't know what Apple has in its sleeve, but I truly hope KDE 4.2 or 4.3 would set higher standards again, so all of us would benefit from a better desktop.

Ido Kanner: ההעדפות שלי

ו', 02 ינו 2009 12:46:49 +0000

לאור בקשת אילן שביט, הנה ההעדפות שלי:

הפצה - דביאן testing שולחני, הפצה מבוססת RH או דביאן לשרתים (תלוי בהרבה גורמים).
סביבת עבודה - כרגע KDE, אבל מדי פעם אני פוזל לעוד כמה סביבות
מעבד תמלילים - לצערי OpenOffice - הייתי רוצה מעבד תמלילים טוב יותר. הבעיה היא שלמשל AbiWord לא מספיק טוב עבורי, ואין לי סלבנות ל LaTeX.
עורך טקסט - טוב אז ככה: VIM, Kate, Gedit כשאין ברירה אז nano/pico
נגן מוזיקה - בד”כ Amarok, אם כי לפעמים גם mplayer, vlc, xine ועוד, אבל משתדל שלא. כמו כן בשביל Last.fm אני משתמש בתוכנה שלהם
נגן ווידאו - Kaffeine ולפעמים VLC, Mplayer
שפות תכנות - פסקל מונחת עצמים, פרל ורובי
IDE לשפת התכנות - תלוי בשפה, בד”כ VIM/Kate/Kdevelop/Anjuta ולזרוס
שפה נוספת שהייתי שמח להכיר (לעומק) - SmallTalk ועוד כמה, אבל אני חושב שהיא הכי חשובה ללימוד לכל מי שרוצה להבין את השפות הדינמיות של היום
מה הייתי לומד (לו היה לי זמן) - אסור לשאול אותי את השאלה הזו, כי התשובה היא שכל דבר אפשרי
משחקים אהובים - בעיקר Sokoban כדוגמת KSokoban ומשחקים אחרים בסגנון
דוא”ל - Kontact - Kmail
דפדפן - Firefox, Konquorer
תוכנת גיבוי - mkisofs כן אני יודע שזה לא בדיוק גיבוי
חלוקה למחיצות - מה שמגיע עם תוכנת ההתקנה של הפצת הלינוקס בד”כ, כי אני בד”כ לא משחק עם מחיצות יותר מידי (לא בריא)
עורך אודיו - Audacity
לקוח FTP - תלוי, gFTP, Konqi ושורת הפקודה של ftp בד”כ עושות את העבודה טוב

Posted in לינוקס, קוד פתוח

Ido Kanner: מה לא להתקין בשרת

ו', 02 ינו 2009 11:45:17 +0000

אני עובד עם לינוקס כבר למעלה מ8 שנים. רוב העבודה שלי בלינוקס היא על גבי שרתים ולמרות שגם יש לי 3 מחשבים שולחניים עם לינוקס בתור מערכת הפעלה שולחנית, כמות השרתים שאני מתחזק/מתקין/עובד הרבה יותר גובהה מכמות שולחנות העבודה שאני עובד איתם.

אחד הדברים שהכי מפריעים לי כאשר מתקינים עבורי (או עבור לקוח שלי) שרת, זה עודף השטויות שיש בו. עכשיו זה לא כל שרת כמובן, אבל הרבה מאוד שרתים של חברות אינטגרציה או סתם חובבניים, מחליטים להתקין בשרת את כל החבילות הכי לא הגיוניות שיהיו.

למשל כל מה שאנחנו צריכים זה שרת HTTP עם מסד נתונים, שפת תכנות דינמית כדוגמת פרל, רובי, פיתון ו php שרת SSH וזהו ! אבל אם נקבל שרת מוכן, הוא יכיל בנוסף גם x11 (לא רק שרת שגם זה מיותר אלא גם לקוח), נקבל samba, נקבל procmail, bluz גם יותקן לנו ועוד מליון חבילות שהצורך בהם אינו ברור וידוע.

יש אנשים שבאים ובטח שאולים “מה זה מזיק, אולי מתישהו נהיה צריכים את החבילות”. אנשים אלו הם אנשים מאוד מסוכנים. בשרת למעט חבילות בסיס שאין ברירה עליהם, מתקינים רק מה שחייבים. למה ? בראש ובראשונה, חבל על הזכרון המבוזבז (כן אני יודע שלקנות היום דיסק גדול זו לא בעיה, אבל מה עם RAM ? מה עם עוד דברים שרצים סתם). דבר שני הרבה יותר קשה להקשיח את המכונה. ככול שיש יותר דברים שרצים על מכונות, ככה הם פגיעים יותר להתקפות ע”י ניצול באגים ידועים ומוכרים מראש. וזה בלי לדבר עוד על כך שאתם לא צריכים את החבילות ! אם תהיו צריכים, מאוד קל ופשוט להתקין אותם. אבל אתם לא צריכים !

אז תלמדו, לשרתים (בניגוד למחשבים ביתיים) מתקינים מערכת מינימלית, רק עם הדברים שחייבים. כל דבר מעבר רק יכול לגרום לכם נזק.

Posted in לינוקס, קוד פתוח